|
|
עמוד:62
פרק שביעי אניות ראשונות עם החמרת הגבלות העליה ונעילת שערי הארץ בפני בית"ר — הגבירו הברי התנועה הלאומית את מאמציהם למציאת דרכי עליה בלתי תלויות בשליט הזר ובחסדי המוסדות הציוניים הרשמיים . רבים מתחילים לקיים את תורת ה , " אוונטוריזם" הלכה למעשה ומנסים לעלות לארץ בדרכים מדרכים שונות . בקיץ 1933 יצאה מורשה בדרך לארץ , במכונית , קבוצה בת חמישה מפקדי בית"ר וברית החייל ובראשם יקיר הר זהב , מבלי שיהיו ברשותם הניירות הדרושים וללא פרוטה בכיס . הם עברו את ערי פולניה השונות בהתעכבם בכל מקום בסניפי התנועה . בלבוב קבלו מן הקונסול הרומני ויזת מעבר דרך רומניה עם רשות שהייה ל 48 שעות . ברומניה קבלו מן הקונסול הבולגרי ויזות מעבר דרך בולגריה עם רשות שהייה לחמישה ימים . משטרת בולגריה התחקתה על עקבותיהם , עצרה אותם ורצתה להחזירם לפולין , אולם הם הערימו על המשטרה , התחמקו מידיה ויצאו לתורכיה — דרך עיר הגבול אדרינופול לקושטא . גם פד , נפלו לידי המשטרה שרצתה להחזירם לפולין , כי לא היו להם ויזות תורכיות . גם הפעם האירה להם ההצלחה פנים — אחרי בריחה דרמטית מידי המשטרה הגיעו לאלכסנדרתה , שנמצאה אז תחת השלטון הסורי . פה הם השאירו את מכוניתם , שכרו מונית ודרך חלב הגיעו לביירות . במרתף של בית הכנםת המקומי מצאו מקלט ליומיים שלושה , ולילה אחד ירדו בסירה נהוגה בידי ספנים ערבים , שנשכרה בשבילם על ידי יהודי המקום , והפליגו לארץ . אחרי חמשה חדשי נדודים על פני אירופה התקרבו בוקר אחד לחופי הארץ והספנים הורידו אותם על החוף שבין נהריה לעכו . אולם בזה עוד לא תמו נדודיהם : ערבי מביירות מסר למשטרת הארץ על הסירה המסתורית שהובילה עולים בלתי חוקיים , וזו החלה בחיפושים נרחבים , בעזרת זרקורים לאורך החופים . משך יומיים הסתתרו בשדות תוך התקדמות הדרגתית לפנים הארץ , בלילה השלישי הגיעו עד לבית חרושת ,, נשר" שבמפרץ חיפה , ופה הופתעו על ידי המשטרה שאסרה אותם והובילה אותם לכלא עכו , שם נחקרו ארוכות והואשמו כמארגני העליה ה"בלתי חוקית . " במבצר עכו מצאו בבואם 12 עולים שנתפסו ונאסרו על הגבול הסורי .
|
|