|
|
עמוד:56
בבוקרשט פנה אליו בדרישה , לא לאשר להכשרה ולעליה אלא את אותם הבית"רים שהוריהם תורמים לקרן היסוד ולקרן הקיימת . מר פרופס הודיע . למשרד הא"י בבוקרשט שדרישה זו עומדת בניגוד גמור לחוקי העליה , בהן אין רמז להגבלת סוגי העולים מבחינה זו וגם שאל את המשרד מה לעשות ע"פ כלל זה לבית"רים השואפים לעליה אשר הוריהם קומוניסטים או מתבוללים ואינם תורמים לקרנות הציוניות באופן עקרוני . על מכתבו קבל מר פרופס תשובה בלתי ברורה מן המשרד הא"י . אנו מפנים את תשומת לבכם הנכבד אל העובדות הללו , כי כל המגמה הזאת לקשור את זכות העליה לא בסגולותיו וידיעותיו המעשיות של המועמד , כי אם ביחסו ( או ביחס הוריו ) לשאלות של פוליטיקה פנימית ציונית , הריהי מתנגדת הן לחוקת העליה הרשמית והן , לפי דעתנו , לחוקי המוסר . העובדות הללו הנן נימוק נוסף ונימוק חשוב מאוד , לחזק את השקפתנו , שאין מקום למונופולין של הסוכנות העברית ( בהרכבתה הנוכחית ) על עניני העליה , היות וניכרת בקרבה נטיה להשתמש במונופולין הזה לשם מטרות שאין להן כל קשר לתעודותיה האמיתיות של העליה . ( חתום ) די'ר ב . לובוצקי שלטון בית"ר" מר י . גרינבוים , אשר פירסם את תוכן ה ,, פקודה מסי " 60 מעל דפי ד " . היינט" הורשאי , פירםם באותו עתון מאמר נוסף בשם יראה העם וישפוט " , " שבו תקף בחריפות את המוסדות המרכזיים של הצה"ר . בתגובה למאמר זה כתב ד"ר ב . לובוצקי ( ב"חזית העם" מיום : ( 29 . 11 . 1933 " ה' גרינבוים , מנהל מחלקת העליה של הסוכנות היהודית , לא הבין , כיצד נעמוד אנו , הבית"רים , בחרם של 3000 םרטיפיקטי הקלון , כיצד יכולה הנהגת הצה"ר להרשות לעצמה להכריז על חרם זה , מבלי לחשוש , שהבית"רים , המחכים לסרטיפיקטים יהגרו" לשמאל . רק כשהוא " קבל ( ממי , הי גרינבוים — (? רק כשהוא קבל את הפקודה הסודית של השלטון על חרם זה , שבה פוקד השלטון על הנציבים להכין רשימות של בית"רים בשביל עליה אישית בעזרת נותני עבודה יהודים בא"י , הבין מר גרינבוים את זאת ... מה הוא הבין t שהרביזיוניסטים רוצים לשבור את המונופולין של הסוכנות על הסרטיפיקטים . נראה ששאיפה זו של הצה"ר היא חדשה בשביל ה' גרינבוים ; אבל בשביל העולם היהודי , עד כמה שהוא מתעניין בנו , לא תהיה שאיפה זו חדשה , להיפר , היא תהיה לו מובנה מאליה , ממש כמו מאוויינו הלוהט ששלטונה של הסתדרות הטירור האדומה בארץ , המשרתת למשטר האנטי ציוני ועוסקת באופן שיטתי בהכאות חברינו ובהרעבתם — יישבר . אבל ה' גרינבוים "הבין '' גם
|
|