|
|
עמוד:19
השונות האחרות , להפסיק את מתן הסרטיפיקטים הנוספים להכנ סתם של עולים על 3 י רשימת העובדים ( היינו נוסף על 950 הסרטיפיקטים שכבר נתאשרו ) למחצית השנה הנגמרת ביום , 30 . 9 . 1930 עד לתוצאות החקירה הזאת וקביעת הפוליטיקה בעתיד . החקירה גילתה חולשות ידועות בשיטה הקיימת . הרכה שעל פי שיטה זאת נכנסו הרבה אנשים שלא היו צריכים לקבל ויזות , אילו היו כל העובדות ידועות , לא קיים כל פיקוח ממשלתי ממשי ביחס לבירור העולים הבאים מחוץ לארץ , ותוצאת הדבר , שאין אמצעי שמירה מספיקים בפני מעשים שאינם בסדר גם בקשר עם מתן הסרטיפיקטים לעולים וגם לגבי עלייתם של אנשים בלתי רצויים . ישנה עוד תופעה בלתי רצויה והיא , שמספר גדול של נוסעים ( תיירים , ( הנכנסים לארץ על מנת להשאר בה זמן מוגבל , נשארים בה בלי רשות . את מספר המקרים הללו במשך שלוש השנים האחרונות מעריכים ל . 7800 עוד תופעה רצינית היא מספר האנשים הנמלטים מפקוח הגבולות . ... כל החלטה נמהרת בנוגע לעליה יהודית נוספת ללא הגבלות צריכה להדחות בכל תוקף , לא בלבד מבחינת האינטרסים של תושבי ארץ ישראל בכללותם , אך אפילו מהבחינה המיוחדת של הצבור היהודי , כל זמן שרווחים חשדות מרובים בקרב הציבור הערבי — וחשדות כאלה רווחים באמת — שהמשבר הכלכלי שהתושבים הערבים סובלים נגרם בעיקרו על ידי עלית יהודים ותיירים , וכל עוד קיימים נימוקים ידועים שעל יסודם אפשר לטעון בצדק , שהחשדות הנם מבוססים יפה , יש תקוה מועטה לשיפור יחסי הגומלין שבין שני העמים , אך שלומה וטובתה של ארץ ישראל בעתיד צריכים להיכון בעיקר רק על שיפור כזה . " ... גלוי דעת זה של הממשלה הבריטית על מדיניותה בארץ ישראל היה הריף מדי גם לגבי ההנהלה הציונית , והיא הרימה קול מחאה נמרץ . בתגובה על כך כתב מר רמזיי מקדונלד , ראש הממשלה הבריטית , איגרת לד"ר ח . ויצמן , ששימש פירוש מוסמך לספר הלבן , פירוש אשר הניח את דעת ההנהלה הציונית . באגרת שנשלחה ביום ה 13 בפברואר 1931 נאמר ! . 14 " קרובה לשאלה זו ( איסור רכישת קרקעות ) היא שאלת העלית . יש קודם כל להטעים שאין בפיקוח זה משום סטיה ממדיניות הקודמת . מ 1920 ואילך , כשנכנס לתוקפו חוק העליה היסודי , הותקנו בזמנים שונים תקנות שונות בנוגע לפיקוח על העליה , תקנות שנתכוונו למנוע כניסה בלתי חוקית לארץ ישראל , להגדיר
|
|