פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:301

נשמר לנו עד היום התאור הקלאסי ... בסיפור מן המאה ה 19 של פייר לוטי על דייגי "איסלאנד . " כנראה , שכל ידיעות הגברת שטרומף בעניני דייג באו לה מסיפורו של פייר לוטי . אילמלא מאות אלפי הלירות שבוזבזו על סמך "מומחיותה" של הגברת שטרומף , אפשר היד . להתייחס לכל הפרשה הזאת כאל בדיחה . מאמרה "בישוב הדייגים" אסור היה לו לראות אור לעולם . אך לא היה איש שיקום וימחה בידה . יתירה מזו : אף פעלו לפי עצתה . ואמנם , במקום לפנות לטובי הדייגים בעולם ולמומחים היחידים בדייג במים עמוקים במימי ארץ ישראל — כוונתי לדייגים האיטלקים — ולהזמינם לעזור לנו בפיתוחו של ענף הדייג העברי , הובאו לארץ דייגים גרמנים ואנגלים וסקנדינבים , שלא ידעו ולא כלום על השיטות המקובלות בדייג הים תיכוני , ומאליו מובן , כי המפעלים שסמכו על שרותם של דייגים אלה , פשטו את הרגל . ביולי 1937 רכשה חברת "נחשון" בעזרת המחלקה הימית של הסוכנות ספינתי דייג איטלקית ישנה . היתה זו ספינה מפרשית מוטורית מצויירת במנוע של 30 כוחות סוס . שמה האיטלקי "וספינה" הוסב ל"סנפיר . " היא לא התאימה לתפקידה . המנוע היה ישן והתקלקל לעתים קרובות . ימי עבודה רבים הלכו לאיבוד בגלל הצורך בבדק המנוע . במקום להעלות עליה דייגים או ימאים העסיקו בה פועלי נמל . שלא כדעתה של גוסטח שטרומף הוזמן דייג איטלקי להדריך את צוות "סנפיר , " אך נבצר מידו להפוך אח הספינה לספינת אימונים וכמכשיר לדייג מסחרי בעת ובעונה אחת . בנובמבר 1938 נרכשה על ידי "נחשון" ספינת דייג נוספת — "פלד" — ונמסרה לרשות חברי קיבוץ "שדות ים" בקיסריה . אך בשני המקרים לא עלו הנסיונות יפה והביאו להפסדים . ,, פלד" היתה הספינה הראשונה , הבנויה מפלדה ולה מנוע בעל 60 כוחות סוס . גם על ספינה זו שירתו שני מלחים מוסמכים . דייג איטלקי , מדריך לדייג , ור"ח פלגי , מבוגרי בית הספר הימי בצ'יביטאווקיה . אך ניהול הדייג נמצא בידיהם ועל כן היו התוצאות עגומות . על תוצאות הדייג בשתי הספינות דלעיל " ) סנפיר" ו"פלד ( " הננו יכולים לדון מהעובדה , שלפני הצטרפות הספינות לפעולה , הסתכם הדייג העברי בארץ ישראל ( בשנת ( 1938 בסך של 22 טון , ואילו בשנת הצטרפות "סנפיר" ו"פלד" לדייג העברי ירדה כמות הדגה שניצודה ( בשנת ( 1939 ל 20 טון ! וזה לעומת 1816 הטון שהעלו ברשתותיהם הדייגים הלא יהודים ( בעיקר הדייגים האיטלקים . ( בשנת 1940 לא היה היה איפוא כל דייג בארץ ישראל ראוי לשמו . הוא נשא אופי של נסיונות חובבים , שעלו בהון , בעמל וביזע רבים . הדייגים העברים המקצועיים הראשונים לדייג עמוק בעצם אותם הימים התרוצצו בארץ המומחים היחידים לדייג עמוק בים התיכון — בוגרי בית הספר הימי לדייג בצייביטאווקיה , כשהם מתדפקים על דלתות המוסדות הלאומיים בבקשת אשראי לרכישת ספינת דייג . אילו נענתה להם המחלקה הימית של הסוכנות אפשר היה להפוך את ענף הדייג לרנטאבילי ולחדול מבזבוז מאות אלפי לירות על נסיונות חסרי שחר ועמל שווא . אך השיבו את פניהם ריקם בגלל השתייכותם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר