|
|
עמוד:289
באייבסקי עמד ליד דופן הספינה , שקוע במחשבותיו . אפשר שנזכר באותם הימים כאשר היה פוסע על גשר הפיקוד של ספינה אחרת , — אנית קרב של הצי הצארי הרוסי , בו שירת כלייטננט צעיר . הוא הרגיש , כנראה , במבטי , ניגש אלי , הניח את ידו על כתפי , כשבת צחוק של אושר נסוכה על פניו . — "הנה , בעזרת רבון העולמים — , " אמר , — "זכינו לכל זה עוד בימי חיינו . " הפלגתנו לביירות היתה קלה . הים היה נוח והרוח נשבה כמעט במשך כל הדרך באחורינו . התקדמנו בעזרת מפרשים בלבד ולאחר שלושה ימים הגענו למחוז חפצנו . בטוחים היינו , כי הספינה העברית הראשונה , שנכנסה לנמל הלבנוני , תעורר תשומת לב כללית' אך איש לא נתן דעתו עלינו ולא על דגל התכלת לבן המונף על תורננו . הקפיטן באייבסקי עלה אל החוף , כדי להתקשר עם נציגי המוסד הסודי , שהיה צריך להעלות על סיפוננו את הנוסעים ה"מסתוריים . " הוא חזר בערב , עייף ומעוצבן . — " איני מבין דבר — / ' אמר , — "בחיפה שילמו מפרעה על חשבון נוסעים , וכאן איש אינו יודע עליהם דבר . " למחרתו חזר ועלה באייבסקי לחוף כדי לחפש שוב אחר הנוסעים . גם אני לקחתי חופש וירדתי לחוף . קניתי רומאן בלשי צרפתי 'ונכנסתי לבית המרזח הראשון שנקרה על דרכי . פתחתי את הספר והתחלתי קורא בו , כשאני מסנן באיטיות בין שיני את היין הצרפתי המשובח , שגיליתי באותה מסבאה . אולם בטרם הספקתי לסיים את הדף הראשון בספרי , התישב לידי ברנש בעל ממדים של גוליבר ופתח עמי בשיחה , כאילו הכרנו איש את רעהו מימים ימימה . היה זה רב מלחים מאניה גרמנית , שעגנה בנמל . כשהוא שאלני לאיזה צוות אניד . אני משתייך עניתיו בגאוה רבה , כי הנני קצין ב"קינגספישר / ' אילו ידע , כי תפוסתד . אינה עולה על 20 טון' לא היה בוודאי מתמלא יראת כבוד , כפי שהפיקו פניו , והוא הסתכל בחרדת קודש לסמל הזהב , שהתנוסס על מצחייתי . מיד התחיל מדבר אלי בנימוס רב , וכשנודע לא שבאנו מיפו שאלני אם בקרתי גם בתל אביב . " אמנם בקרתי — / ' עניתיו בבת צחוק . ,, — גם אני הייתי שם — , " השיב לעומתי רב המלחים הגרמני — , "עיר יפה , , נור צו פיל פארפלוכטה יודף ( אבל יותר מדי יהודים מלוכלכים . " ( תגובתי היתה ספונטנית . תפסתי בבקבוק היין , שעמד על שולחני , והלמתי על ראשו . וראה זה פלא : המהלומה לא השאירה בו כל רושם , אף שנופץ הבקבוק לרסיסים , נשארה גולגולתו של הגרמני שלמה . ברם , כבודו נפגע לעצם תגובתי : הוא קפץ ממקומו , שלף סכיךמלחים והניפו בצורה דרמטית מעל ראשי . נסוגותי צעד אחד אחורנית , אך בטרם הספקתי לחשוב על כך , שבאייבסקי יצטרך עד מהרה למצוא לו תחליף לקצין הראשון שלו , והנה צצו לפתע , כאילו מתחת לאדמה , שלושה מלחים אנגלים , שהתקיפו את הגרמני התקפת פתע , הצטרפתי גם אני לקרב ולאחר דקות מספר היה הנצחון על צד הכוחות האנגלו עברים . הגרמני ספג מכות רצח , הושלך החוצה ואנו נשארנו לבדנו בבית המרזח . " וואטס די מטר , סיר " 1 ( מה קרה כאן , אדוני (? שאלני אחד המלחים האנגלים . רק עתה הבינותי , כי הסמל הימי , שהתנוסס על מצחייתי שהיה דומה כשתי טיפות מים ' לסמל הצי הבריטי הוא שהצילני . שלושת המלחים האנגלים היו בטוחים שהם חשו ' לעזרתו של בן ארצם . אולם גם לאחר שהעמדתי אותם על טעותם , לא השתנו יחסי הידידות בינינו .
|
|