|
|
עמוד:272
עוד לפני צאתי לאירופה הגיעו אלי שמועות מחרידות על המתרחש בליגה הימית בלונדון . איש אימוני , שבקשתיו להשגיח על קומאנדר יזראל בזמן היעדרי , כתב לי , כי יזראל מכר בהסתר חלק מציודה של יוסף הרץ" ותמורתם לא הוכנסה " לקופת האניה . כתבתי מיד לדהלאנג' ובקשתיו לבדוק את אמיתות האינפורמציה שהגיעה לידי ולדרוש מן האכסקוטיבה לפטר את יזראל בלי דיחוי מכהונתו . באותו זמן הגיעה אלי ידיעה נוספת האומרת , כי הסוכנות היהודית הפיצה שמועות , ש"יוסף הרץ '' נרכשה על ידי הליגה הימית לצרכי עליה "בלתי חוקית"י העתונות נתפסה לשמועה זו ופרסמה אותה ברבים . קומאנדר יזראל , מפקדה של יוסף הרץ" ומנהל הליגה הימית העברית . תבע את " העתונים האלה לדין על הוצאת לעז . הוא זכה במשפט וקיבל פיצויים בסך 5 אלפים לי"ש , שאותם שלשל לכיסו הפרטי . אף אני פרסמתי ב"המשקיף" הארץ ישראלי הכחשה , שספינתנו שייכת לסוכנות היהודית ואף את השמועה שהיא נרכשה לשם העפלה . ב 28 ~ בנובמבר הפלגתי מארץ ישראל לאירופה . נתעכבתי ימים אחדים במרסיי , נפגשתי עם רום ובקרתי בבית הספר הימי , שנמצא במרחק קילומטרים מספר מן העיר . בית הספר שכן באחוזה גדולה ולו בנין בן קומותיים עם חדרים מרווחים ושני אולמות גדולים . הבית היה מוקף שטח רחב ידיים ובו : חורשת עצים , מדשאות ירק , מגרש למשחקים ולאימונים ובריכת שחייה . באותו זמן כבר התחילו הלימודים בהם השתתפו 30 תלמידים . ביקרתי בספינת האימונים "מארפה" ומצאתי , כי למרות כל מגרעותיה התאימה בהחלט לתפקידה . רום הדגים לפני את ההדרכה לאמודאות , עמד ושלשל את הטירונים בבגדי אמודאים כבדים לקרקע הים , שם היה עליהם לעשות אי אלה תרגילים . חלק מתלמידי ביה"ס במרסיי היו פליטי השואה , וחלק מיוצאי אפריקה הצפונית . סדר ומשמעת ניכרו בכל . יחסי ההבנה והאהדה ששררו בין המנהל , המדריכים והתלמידים היו ערובה נאמנה לכך , שבית הספר יצליח למלא את המשימה שהטיל על עצמו . רום שוב לא היה אותו צעיר מתבולל שפגשתי לראשונה בלונדון , אלא הפך לחסיד נלהב של תורת הציונות המדינית , ואת הרוח הזאת החדיר גם בתלמידיו . אשתו עזרה על ידו והפכה ליד ימינו בבית הספר הימי . ביקורי באירופה לא הביא כל תוצאות : לא הצלחתי לקדם את הענינים או לשנותם , נכשלתי גם במאמצי לארגן את הוועידה הביךארצית של הליגות הימיות . ד"ר מופשוביץ , אש לינקולן ואנשי "אורט" עשו יד אחת להכשילה , ולד"ר לבוביץ לא נשארה ברירה אלא לקבל את דעתם . ב 9 לינואר 1947 הגעתי ללונדון , אך גם כאן לא עלה בידי לשנות דבר . לינקולן ומופשוביץ השתלטו כליל על הליגה הימית ועשו הכל כדי לחסלה בהקדם . עזותו של לינקולן הגיעה לשיאה בהודיעו , כי הוא מתנגד להזמינני לישיבת האכסקוטיבה , הואיל ולדעתו פסקתי להיות חבר ההנהלה לאחר שעזבתי את אנגליה . חבריו ביטלו את התנגדותו זו , אף הוזמנתי לישיבה , אלא שעד מהרה נוכחתי לדעת , שאין עוד להציל את הליגה מכליון . דהלאנג' אישר את הידיעה על מכירת חלקי ציוד של ,, יוםף הרץ . " העליתי את הדבר בישיבת ההנהלה ודרשתי לפטר את יזראל לאלתר . אך לינקולן ונציגי "אורט" התנגדו לדרישתי . רק כעבור זמן הודח יזראל מתפקידיו .
|
|