|
|
עמוד:228
פרק ט' פעילות הליגות הימיות , 1948-1939 מדיניותנו הימית ל 3 ני פרוץ מלחמת העולמ השניה בערב פרוץ מלחמת העולם השניה החליטה המחלקה הימית של שלטון בית"ר לכוון את פעולותיה לקראת אפשרות של "אבאקואציה * ' מאורגנת ( בה דגל ז'בוטיבסקי ) או של מנוסה מבוהלת של יהודי אירופה . עד שנת 1939 לא טיפלה המחלקה הימית של שלטון בית"ר בבעית העלית ה"בלתי חוקית" לארץ ישראל . אולם בשלהי שנת , 1938 נתבקשתי על ידי ראס בית"ר , זאב ז'בוטינסקי , ועל ידי חברי בשלטון לשתף עמהם פעולה בשטח זה . הוטל עלי התפקיד לרכוש ספינת מעפילים גדולה' שצוותה יורכב מבוגרי בתי הספר הימיים שלנו באיטליה ובלטביה . הבעיה השניה שעמדה לפני המחלקה הימית של שלטון בית"ר ולפני "ברית ידידי הספנות העברית" היתה מציאת תעסוקה לבוגרי בתי הספר הימיים שלנו . אמנם , כמה מהם הסתדרו בינתיים על אניות זרות כמלחים וכקצינ ים' אך סבורים היינו' כי הבעיה לא תיפתר בשלמותה עד שלא נייסד חברת ספנות ודייג ארץ ישראלית . הסעיף השלישי במדיניותנו הימית התבטא בהכנת היסוד להכשרה ימית לחיל הים העברי לעתיד לבוא על ידי אימון צעירים עברים בבתי הספר הימיים הצבאיים בגולה . כפי שכבר סופר לעיל' היה זה חבר הליגה הימית העברית בבריטניה חבר הפרלמנט האנגלי , קולונל ה . ל . נתן ( כיום לורד נתן ' ( שעוד בסוף שנת 1937 ניסה לשכנע את השלטונות הבריטיים' כי ימאים עברים בארץ ישראל עשויים להוות כוח עזר חשוב לצי הבריטי במקרה של מלחמת עולם שניה . מאמצי הליגה הימית באנגליה שאליה הצטרף גם הקומנדר גולדריץ / הוכתרו בנצחון כפול : ראשית , ממשלת המנדט נתנה הסכמתה להעברת מפעלינו הימיים מצ'יביטאווקיה ומרינה לארץ ישראל , אף הובטחה לנו עזרה להכשרת ימאים עברים . שנית , עם פרוץ מלחמת העולם השניה הוסרו כל המעצורים על דרך התנדבות הצעירים העברים בארץ ישראל לצי הבריטי . לשרות חיל הים הבריטי נתקבלו כל אלה שהיה לאל ידם להראות תעודות להכשרה ימית כל שהיא , אף אלה של תנועות הנוער הימיות הספורטיביות . כן שאפנו באותו זמן לאחד את כל הגופים שהתענינו , או שהתחילו עוסקים בימאות העברית על כל ענפיה . " הסעיף הקשה ביותר" — נאמר בדו"ח שלי , בסמכותי כמנהל המחלקה הימית ' של שלטון בית"ר , לכינוס העולמי השלישי של בית"ר בשנת — , 1938 בעבודת "
|
|