|
|
עמוד:10
" ההנחה שאבותינו עסקו גם בשוד ימי אינה מרעישה ואינה פוגעת — '' כותב ' עורך "הימאי הישראלי "' ( בטאונו הרשמי של אגוד ימאי ישראל של הסתדרות העובדים העברים הכללית בא"י ) י . הרדוף ( רמגל — ' ( "נהפור הדבר : היא מסייעת לביטול התפיסה הנפסדת , משוללת האמת ורבת ההיזק , כאילו אבותינו היו רחוקים מן הים . תפיסה , שדוברה הראשי הוא משום מה דוקא ד '' ר נ . וידוא , ממנהלי "צים , " הטוען להגברת ההכרה הימית בישראל ... גם הגרמנים קראו לפרטיזנים "באנדיטים , " כשם שהבריטים קראו "טרוריסטים" ו"פושעים" ללוחמי המחתרת העברית , שאותם העלו לגרדום . " ולא רק הבריטים אלא גם אלה ששיתפו פעולה אתם . אם אמנם אין הסיבות לגניזת האמת על הימאות העברית בימי קדם מחוורות כל צרכן , הרי הגורמים , שהביאו להעלמת תולדות תחית הימאות העברית בדורנו , ברורים לחלוטין , ומן הראוי שנעמוד עליהם כאן בקצרה , כי כן שורשי סיבות אלו נעוצים עמוק בתולדות "המדינה בדרך" וכהבדלי ההשקפות בין המחנות השונים בציונות . שלוש מגמות היו לה לציונות : המגמה ה"מעשית הסינטתית" ' שנתגלמה בדרכו של ד"ר חיים ויצמן . שאיפתו היתד . להקים "מרכז רוחני בארץ ישראל , " כעין "ואתיקך יהודי , מרכז לתרבות ישראל , שעתיד לשמש מקור השראה ליהדות הגולה . המגמה השניה היתה זו של הציונות הסוציאליסטית , שפעמים נתכנתה גם בשם " ארץ ישראל העובדת" או "תנועת הפועל המאורגן . " בשעתה היתה לה מטרה תלת ' ממדית : יצירת מקלט לפרוליטאריון הסוציאליסטי היהודי בארץ ישראל ; הקמת מרכז השפעה סוציאליסטית לארצות המזרח התיכון' ו"הגשמת חזון הסוציאליזם בימינו , " בתחומי המנדט הארץ ישראלי . והמגמה השלישית היתה זו של הציונות המדינית , שבראשה עמדו שלושה מנהיגים דגולים' תיאודור הרצל' מאכס נורדאו וזאב ז'בוטינסקי . ציונות זו דגלה בתקומתה של המדינה העברית בימינו , בגבולותיה ההיסטוריים , על ממשלתה , צבאה וציה . שתי המגמות הציוניות הראשונות שללו את רעיון הקמתה של מדינה עברית בארץ ישראל מעיקרו' ועל כר נסב מאבק קשה בין מנהיגי הציונות המעשית הסינטתית והציונות הסוציאליסטית מצד אחד לבין מנהיגי הציונות המדינית מצד שני . הציונות המעשית הסינטתית לא ראתה כל צורך ביצירת רוב עברי בארץ , אף התנגדה בכל תוקף לדרישות לעצמאות ולריבונות עברית מצד הציונים המדיניים . לשם הקמת ,, מרכז רוחני" לא היה צורר ברוב עברי . ,, יש צורך , כי הערבים יהיו משוכנעים , " הכריז ד"ר ויצמן , ,, כי מה שלא יהיה היחס המספרי בעתיד בין שני העמים , אנו מצדנו איננו שואפים לשלטון מדיני . ** אינני מתיחם באמון" ' אמר בהזדמנות שנייה' "ואינני מבין את הדרישה בנוגע לרוב • ,, הימאי הישראלי" חוברת , 35—36 פברואר . 1957 מן הראוי לציין' כי זמן קצר לאחר ' שכתב מר הרדוף את הדברים האלה , במאמרו על "מערכות יהודה הימית" חדל מלכהן כעורך ' הבטאון הימי של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל' הנתונה למרות מפלגתו של ד"ר נ . וידרא . •• מדברי ד"ר ח . ויצמן בקונגרס הציוני הי"ז בבאזל , ( 1931 ) בראיון עם בא כח הסוכנות הטלגרפית היהודית . נתפרסם בבוליטין הסוכנות הטלגרפית בימי הקונגרס ,
|
|