|
|
עמוד:127
מעשרה עסקנים שתשאלו , ודאי תשעה יגידו , כי אין שאלה כזאת , כי בוחרים בטוב בלי לשים לב לעדתו ... ואני גם מוכן לשער , כי בזה הצדק אתם . ממש כן הדבר , כשאומרים לנו מושלי הארץ , כי סיבת המיעוט של פקידים עברים במוסדות הממשלה היא , שהצעירים הערבים יודעים אנגלית וערבית יותר מצעירינו , — אולי בזה הצדק אתם . ובכל זאת — אין צדק . צדק איננו חשבון מכונתי , "שתיים ושתיים — ארבע" ; צדק הוא דבר של חוש , ובמקום שאיננו — דרושים אמצעי לחץ שלא מגדר הרגיל . רק הספרדים בעצמם יוכלו להבריא את המצב שתיארתי , רק הם בעצמם על ידי פעולה עצמית . אבל אין פעולה עצמית בלי הסתדרות נבדלת — ולכן חושב אני , ותמיד חשבתי , את ארגון הספרדים בתור ספרדים לדבר חשוב ורצוי דווקא מנקודת הראות של איחוד האומה , שלימות האומה . רק אם תיווצר הסתדרות כזאת , ואם תהיה די חזקה ועקשנית ותתמיד להילחם על ה"עיקר הספרדי" — אז , רק אז יהיו לנו , כעבור שנים מעטות , חיי ציבור משותפים "בלי הבדל" — במשמעות הנכונה של שתי המלים האלה . מכאן קל להבין את השקפתי על עמדת הספרדים בשעת הבחירות . אין זד . עסקי לתת עצות למי שהוא , ואולם , לו הייתי ספרדי , הייתי נספח בפעם הזאת לאיזו אגודה ספרדית , ות 1 מך ברשימתה ובוחר אן ורק במועמדיה . פן תשכח גם אסיפת הנבחרים , כי יש , ועוד לא נפתרה שאלת הספרדים בארץ . [ 1920 ]
|
|