|
|
עמוד:960
רישעות בריטית עד הסוף במדיניותה נגד העלייה היהודית גילתה הממשלה הבריטית מידה של עקביות יתירה . תחילה ציוותה על בילוש בארץ ובחוץ לארץ אחר מארגני ההעפלה . אחר פנתה לפעולה דיפלומאטית אצל הממשלות השונות להבטיח את שיתוף פעולתן במילחמה נגד העלייה . ואחר שיתפה את הצבא על זרועותיו ביבשה ובאוויר במילחמה נגד הספינות המעזות לחצות בים ולגנוב גבול יבשת ארץ ישראל . אף ניסתה לחייב את טורקיה בסגירת הבוספורוס לספינות המעפילים . ב שנת 1938 כבר פעלו חמש סירות מישטרה מהירות ומצויירות בנשק , ומתחילת 1939 הופעלה שייטת שלוש אוניות מילחמה לסיורי קבע באגן המיזרחי של ים התיכון . במשך השנתיים החמירו והלכו התקנות נגד מעפילים , נגד המסייעים להם והנותנים להם מיקלט , ונגד המלחים ונגד הספינות המסיעות את המעפילים . כבר בקייץ 1939 תוכנן להקים מחוצה לגבולות ארץ ישראל מחנות הסגר למעפילים שנתפסו . כך נשתלב המעשה עם ההלכה שנקבעה ב'ספר הלבן' החדש , ( 1939 . 5 . 17 ) להרשות עלייתם של 75000 יהודים מאכסימום תוך חמש השנים הקרובות , ( אם תהא יכולת לקליטתם הכלכלית ) 50000 - עולים מן הסדר , ועוד 25000 עולים פליטים — ' תרומה לפיתתן בעיית הפליטים היהודים , ' ואילו ' כעבור תקופת חמש שנים לא תורשה עלייה יהודית נוספת , אלא אם מוכנים ערביי ארץ ישראל להשלים עמה . ' גילוי רצונם של הערבים יהא אפוא הקובע את גורל הביית הלאומי , ואף גורל העם העברי . בין המעטים שנתייצבו לעזרת הציונות שוב בלטה דמותו הלוחמת של הבריטי , הקולוניל וג'בוד . וג'בוד ראה בעמדה הבריטית משום כניעה לערבים , ובנאומו ההיסטורי בבית הנבחרים ( 1939 . 5 . 24 ) הזהיר 'את היהודים בכול העולם , כי הצעד הבא יהיה הדרישה לפירוק נשקם של היהודים בארץ ישראל , על מנת שיוסגרו למדינה הערבית החדשה כשידיהם ( 2048 תיכתב המישרד הא"י בבוקארשט לירושלים , 1959 . 7 . 6 ( א"צ , . ( s 6 / 3099 / 1 ובדומה נשאר היחס לביח"רים בבתי הטולים כמו שהיה . 80 בית"רים וצה"ריס שהגיעו ב'לאס פרלאסי ( יולי , ( 1939 הורשו תתילה לבוא לבית העולים , ואחר כך גורשו . אין סרטיפיקאטים בכלל ובפרט מיכסות הסרטיפיקאטים שהועמדו לרשות הסוכנות היהודית היו רק סמליות , בתוספת זעומה של סרטי פיקאטים לפליטים . משום מיעוט הסרטיפיקאטים הסוכנותיים נמנעה בית"ר מחידוש הוויכוח בעניין זכותה וחלקה . בארצות אחדות הוצעו לבית"רים סרטיפיקאטים בודדים לפי אחוז מינימאלי . בפראג הוצעו ב 1939 סרטיפיקאטים בודדים אחדים מן המיכסה המיוחדת , אלא שבית"ר דחתה את קבלתם , כיוון שראתה בהצעה משום עוול ועלבון . במצוקת הסרטיפיקאטים שלהם ראו לעצמם המיש רדים הא"יים זכות לחזור אל קיפוחה של בית"ר , אף לפי הפורמולות המינימאליות המוסכמות , כביכול . המישרד הא"י בבוקארשט אף ראה לעצמו היתר לחזור לשיטת התגובה הפוליטית : 'בקחת בחשבון את הפעולה ההרסנית של הריביזיוניסטים בארץ ישראל וחתירתם תחת עמדותיו של היישוב בארץ ישראל , מוצאת הוועדה הא"יית שעל יד המישרד הא"י ברומניה לנכון ולנחוץ לא לאשר לבית"ר את חלקם ברישיונות העלייה' . = 018 המישרד בבוקארשט המתין לחוות דעת מחלקת העלייה של הסוכנות בירושלים , אלא שהמחלקה כלל לא הגיבה . בטעם זה או זה נמשכה השיטה הישנה - אף לפי תהום — למנוע מבית"ר את זכותה הטיבעית לקבל את חלקה בסרטיפיקאטים השייכים לעם ישראל . פרק קט ההעפלה נמשכת ומושמצת
|
|