|
|
עמוד:865
בית " ר , ולא על עתידו של אצ"ל . ברם בני התישחורת שבכינוס לא יכלו , ולא רצו לשלם מס כולשהו לדיפ לומאטיה . בלא לדחות את דבריו של ראש בית"ר , ובלא כוונה להרגיזו , לא פיקפקו להעלות מעל בימת הדיונים מנבכי לבבם : 'מה שלפנים היה קיצוני ומהפ כני , נעשה היום לדבר מובן מאליו והכרחי . משום זה יש צורך ליצור בגולה עורף בשביל הנוער הלוחם בארץ ישראל' ( נתן בידרמאן , פולין . ( 'קיבלנו חינוך של הקרבה למעשים נועזים , אולם בגיל הבגרות חברים עוזבים אותנו , כי אין אפשרות להגשים את כל הדברים הנועזים הללו . יש לחפש פיתרון בשביל עשרות אלפי הבוגרים האובדים לנו . עומדת לפנינו השאלה : מהי דרכנו - ? היה זמן , שצריכים היינו לנהל עבודה תרבותית , לאור המאורעות האחרונים — החינוך צריך להיות מכוון כלפי ההקרבה העצמית . יש להכריז על חובת העלייה . את הדרך לכך ימצא המעוניין בעצמו ... הנני מסכים לדעת הקצין בגין על כיוון העבודה החינוכית שלנו , לבל יבואו הדורות הבאים בטענות עלינו , שלא עשינו כלום למען עצמאותנו . משום זה יש להעמיד את ההכשרה הצבאית בראש כל העבודה . בית"ר הצעירה תלמד . יש לה זמן די והותר . מגיל השמונה עשרה יש ללמוד את תורת ההגנה והכיבוש' ( אשר סופר , פולין . ( 'הדרך בה התנהלנו לפני חודשים אחדים היא הקלף האחרון שנזרק — קלף המרד והמעשה המהפכני . הכינוס צריך להחליט , אם אנו ממשיכים לשחק בקלף זה או לא . תפקיד הכינוס הוא לפזר את הערפל , ולגלות את הדברים שכולנו חושבים עליהם , אבל לא כולם מדברים עליהם' ( אריה קוצר . ( ניסוח בית"רי מובהק ושקול נתן שליח ארץ ישראל שלום רוזנפלד : 'רעיוננו הנשגב נשאר בתוקפו . אף קוצו של יו"ד אין צורך לשנות בו . לדבר אפשר רק על טאקטיקה , כיצד לעשות את הכול , אבל עלינו להיזהר מעצבנות ומהיסטריה ... בארץ נמצאים צעירים שעושים מה שעושים . אנו אוהדים להם ומכירים שיש מישקל רב לפעולותיהם . אבל אסור להגזים ולצעוק : ר ק מהפכנות , והשאר מיותר . נחוץ לקבוע , שהגורם של דם צריך להיכנס למילחמת שיחרותו , אבל אל נא נשכח מתי ואיך . יש חושבים , שצריכים לאבד את עצמם לדעת לשם דף היסטורי יפה . אינני חושב ככה . רוצה אני לחיות ולראות בעיני את המתנה העברית , אם גם הנני מוכן ומזומן בלי חיסוסיס להקריב את חיי כש > היה צורך בכך ... להציג כבר כעת את הכול על הקלף האחרון חלילה לנו מעשות זאת ' . דברים יותר אצ"ליים השמיע שליח אחר מטעם שילטון בית"ר אריה ב ן א ל י ע ז ר : 'יש צורך להבדיל בבית"ר בין בית הספר , שהוא בית"ר הצעירה , ובין צבא מהפכני ופוליטי — בית " ר המבוגרת ... אם יש משהו בארץ שמקיים את בית"ר - זאת היא עבודת האירגון / אצ"ל . / אין אנו מדברים עוד על הגנה , כי אנו נכנסים לתקופה חדשה , תקופה של כיבוש ' . ואילו את התיסה בקוטבה השני ייצג איש לאטביה , זלמן לוינברג . 'אנו חייבים לשאוף לכוח ולעמדות , וכיום יש אפשרות להשיגם . רוצני להזהיר מפני ציונות של "אין מה לאבד , " שהטיף לה הקצין בגין . אין דבר מסוכן יותר מזה . יש מה לאבד , ויש מה לקבל דווקא היום . קיימת אפשרות של התיישבות בית"רית בארץ ישראל , ואין להזניחה . אין לפחד מהפראסה , שאנו הולכים בעקבות מפא . " י עלינו להיות כוח ממשי בארץ ובגולה ... אי אפשר לחיות שנה או שנתיים על חשבון פעולות של יום אחד . אין לחפש לגיוס שם חדש . יש מושג קדוש שנוצר בדאנציג : גיוס שמו . ראש בית"ר אמר לנו לפני שנים רבות : החייל הטוב יודע לחכות . יש לנו סבלנות ואין אנו היסטריים . אבל החייל הטוב יודע גם לעשות , ובמושג "לעשות" אני מבין עבודה פוריה של תפיסת עמדות ומישקל בארץ ' . להזדהות גמורה עם בגין , אם לא למעלה מזה , יצא בדבריו ד"ר ישראל שייב / אלדד , / המורה מבית המידרש למורים בווילנה , מתלמידיו של אורי צבי גרינברג . הוא בא לומר , שיש שברובה 'חריקת הדלת ' , שלדעתו מביאה תועלת , שכן מעוררת תשומת הלב שגנבים התגנבו לתנועה הלאומית , והגנבים הם י כניעה והתרפסות . שייב ראה לנגד עיניו את הגרדום של בן יוסף , בלא שיוכל לתת את דעתו לענייני טכס בקשר לגרדום . בעניין האירגוני העקרוני התבטא : 1871 ' איני רואה הבדל איכותי בין ההסתדרות הציונית החדשה לבין ההסתדרות הישנה . שתיהן אינן מתאי מות לצורכי העם . איני מאמין בדיפלומאטיה . באיזו רשות מדברים אנו על בר גיורא ובר כוכבא , אם אין אנו מאמינים , שמעטים יכולים לנצח את הרבים ' . קריאה לשוב אל בית"ר הגדולה , היציבה , שעקרונותיה אינם בני שינוי , קרא אהרן צבי פ רו פס / 'חשוד אני בעיני רבים כמינימאליסט . 1872 אלה , שדגלו לפני ( 1871 ע ' 'מטשר ראשון / כד . ( 1872 והיו שעשו ל 1 עוול וכינוהו 'הווייצמאניסט הבית"רי' ' ) דער נייער רוטג / קובנה , . ( 1938 . 9 . 25
|
|