|
|
עמוד:715
ויכוח גלוי רבים מהמשתתפים נטלו רשות הדיבור במליאה , ורק המעטים הסתפקו בישיבות של הוועדות , שבהן עסקו בעיקר בשאלת הגיוס הבית"רי ובשאלת יחסי בית"ר-אצ"ל . בדיוני המועצה חיוו המשתתפים את דעותיהם בשאלות אלו , ואף בשאלות אירגון וחינוך ו'הכשרה ' . משום הדיון שהיה משולב בנושאיו , ולשם הרושם המלא ממנו , תובא תמצית הוויכוחים על פי סדרם . ב ן א ל י ע r ר שלל כל דעה על ירידה בבית"ר , והעריך שקיימות אפשרויות גדולות לאקספאנסיה . כן חיווה דעתו , שיש אפשרות לסדר את היחסים עם אצ"ל בהארמוניה , 'ואין השד נורא כל כך . א י י ג ר ציין את החוסר במדריכים ל'נשרים ' , את חסרונו של המורה 'שלנו' ( כגון בביה"ס העברי באוז'הורוד . ( על בית '' ר לקבל עליה את האחריות ל'ברית החייל ; ' ואל ברית זו ישתייכו כל הבית"רים ששירתו בצבא . ביחס לגיוס העיר , שבית"ר דרשה מחבריה יותר מדי בבת אחת ; יש להבטיח תנאים מינימאליים למתגייסים ולקיים תוכנית של הדרכה צבאית בפלוגות . 'לשם כך הגיוס צריך להישאר המכשיר של בית"ר לכול עולה בית"רי . מה שנוגע לבית"רי ארץ ישראל , הרי שאלת התגייסותם תלויה בפיתיון שימצאו בשטח האירגון . כל עוד הבית"רי ייכנס בן 16 לגוש אחה כדי "להציל את המולדת , " אין במחשבותיו מקום לרעיון הגיוס . שום פקודה כאן לא תעזור . הגוש המגן הרס את בית"ר בארץ . אם אנשי הגוש באמת בי ת"רים , עלינו לדרוש שיעמדו תחת פקודת מוסדות בית"ר . אם אינם מסכימים לכך , סימן שהם לא רוצים להכיר בבית"ר . פ רופס טען , שבית"ר לא התייחסה ברצינות אל הגיוס ואל הפצת הרעיון הזה בין המוני בית '' ר הרח בים : 'לא עשינו כלום כדי לעזור עזרה ממשית למגו ייסים בארץ . לבושתנו יש לומר , שעוד כיום הזה בית '' רים רבים לא יודעים מה זה גיוס . איה השליחים מארץ ישראל אשר יספרו על הגיוס ... איה העיתונות אשר תקדיש תשומת לב הראויה לתופעה זו ... ? ואם כן באיזו רשות אנו מדברים על זה שעקרון הגיוס אבד עליו כלח j עקרון הגיוס קודש כמקודם ... ההתיישבות הבית " רית ... נחוצה והכרחית , אבל לא בתור ממלאת מקומו של הגיוס ... ההתיישבות צריכה להיות המשך הגיוס ' . פרופס בא בטענות כלפי שילטון בית '' ר , שלא נתן את דעתו להחלטות כינוס בית"ר פולין בעניין ה'אוצרון ' . בשאלת היחסים עם 'הגוש הספורטיבי' = ) אצ"ל ) ראה פרופס כחשוב לקבוע עקרון 'והפרטים יסתדרו מאליהם ' . העקרון : העבודה הספורטיבית = / הצבאית / היא חלק והמשך של העבודה הבית"רית . רוזן כסבור היה , שחסרה ההבנה לרצינות המצב . ואילו התירוץ של חוסר כספים תירוץ מסוכן הוא . בית '' ר צריכה לדעתו לחדול מלהתאים עצמה 'לתנ אים האובייקטיביים' ולהתאמץ כדי לשנותם . יש לקבוע מייד את חובת העלייה כעקרון בבית"ר , ויש שמע נוער רחוק מכול רעיון לאומי , סגור ומסוגר כבתוך גיטו , הפעם הראשונה על יהדות חדשה ; סיכויים לקן מתפתח בחיפה האדומה ; בצפת קשיים והתמסרות ; ברמת גן ובפתח תקווה התפתחות יפה' ועוד ועוד קננים — בסך הכול עם כלל המגוייסים : 2400 חבר . ( על המיספר הכולל העיר , שאינו אימפו סאנטי , אלא שבתנאי הארץ ובאדישות הנוער להתארגנות אינו קטן כל עיקר . את המצב בגיוס הסביר יוניצ'מאן כמצב קשה , אבל ברור , ללא בילבול רעיונות , אחר הפסקת העלייה בשנתיים שלוש האחרונות . על הגיוס דיבר כעל דרך מעוררת כבוד , כעל איפופיאה שאפשר לחנך עליה דור : חבל שהגיוס הוא רק לשנתיים , ולא לכול ימי החיים . הוא דיבר על הפלוגות בגליל , שהתקרבו בהתפתחותן עד לבית ספר צבאי , קסרקטין — 'מקום שם חייבים לעבוד עבודת פרך למען הבטח את קיומם המינימאלי , אולם מטרתו ללטש ולרקע את נשמת הבית"רי . בגדוד הגליל נעשה כבר הניסיון השני לשחרר חלק מהמגוייסים מן העבודה , למען יוכלו להקדיש זמן ידוע רק להכשרה הגנתית . הגדוד מתקרב למצבו האידיאלי , שיוכל לשחרר כל חבר אחת לשנה לחודשיים ימים מן העבודה . אולם במשך השנתיים חייב הבית"רי להרגיש את עצמו כבקסרקטין של השירות הלאומי , שהוא קשה פי שיבעה משירות צבא אצל עם נורמאלי ' . בזכות הפלוגה הוותיקה , ראש פינה , קיימת במושבה עכשיו טהרת העבודה העברית , ונוספו לה ענף הטאבאק ותוצרת עברית של שמן זיית . גברת סולד ראתה עצמה מוכרחת להכיר בפלוגת ראש פינה כנקודת חינוך לעליית הנוער מגרמאניה . יוניצ'מאן קבל על היחס הבלתי מוסרי מצד התנועה כלפי המגוייסים בשעת שירותם , וטען שהתנועה חייבת לתת למגוייסים דירה , עזרה רפואית והשקעות , ואם לאו — תהא אנוסה לוותר על הגיוס : 'הגיוס מוכרח , יכול וצריך לצאת לדרך המלך בעזרת התנועה ' .
|
|