|
|
עמוד:120
י 1 ץ לקראתך ומוותר בלא ע » ידה על המיקח . אין הדבר בך . ואולם " לעמוד עמי על המקח" אפשר וגם כדאי . ואין כאן שיוט סכנה , ש"נבוא לידי קטטה" D » אנגליה . כילינו שמענו דיינו , בשעת הויכוח על האיבאק > אציה , האינטרוונציה , ו 0 ו / על החששות התמימות , שאט הממשלות של אירופה המזדהית תתחלנה להתערב בשיטות ההנהלה של ארץ ישראל , הרי אנגליה תיעלב , תת קצף ותאמר : "אל תתערבו . " כל זה הוא פטפוט . מאז רמעולט הוסכם , שכל מדינה יש לה הזכות להגן בפני חברתה על האינטרסים של המהגרים שילה . ביהוד כשהמדובר הוא על טריטוריה , שנתונה לפיקוחו של ! vvf n efp n כשאדץ ישראל הנבנית מביאה תועלת גלויה לעין לאנגליה , מבצרת לעיני כל את עמדותיה בים התיכון — ושלש חמישיות של בני האדם , שבונים אותה , וחלק הגון של הכסף באים מאירופה המזרחית י וכשהא & שרות עצימה של הגירה כזו , והכרזת באלפור , ובכלל כל ענין זה , קשורים קשר אמיץ כל כך בדברי ימיהם ובאמונותיהם של מיליונים אחדים של נתיני אירופה המזרחית המש & יעימ השפעה עמוקה כל כר על האוריינטאציה המדינית והסוציאלית שלהם . מכיון שאנגליה קיבלה את המנדט , הרי התחייבה למעשה לנהל חוג רחב מאד של אינטרסים מוסריים , מדיניים וחמריים של כמה מדינות אוהדות . זוהי י 1 ובדה , שאין להכחישה ואין כאן שום ? מעשה בלתי ידידותי , אם עומדים בתוקף על עובדה זו ועל המסקנות הנובעות ממנה . אין אני מ & ופיק אף רגע , שכך , אמנם , יהא הדבר , ובגל פעם באופן אינטנסיבי יותר . זוהי דרישתו של הגיוךהתיים בעצמו . מוזר הדבר , שעוד הרבה זמין קודם לא הוצגה לפגי מועצת חבד הלאומים השאלה , שנתעוררה על ידי המשלחת ה & ולנית במושב של שנת : 1936 בועדת הומנדטים , שבראש דאגתה עומד זה כבר העולה הארצי שראלי , צריכה להיות מיוצגת אותה הארץ > שמשם באה מחציתפ
|
|