|
|
עמוד:169
ההזדמנות להכשיר את עצמם באופן כללי לשם לימוד "ראשי פרקים * של אותם מקצועות העבודה ( בעיקר — בתעשיה ובבנין , ( שבהם יצטרכו לעסוק , כפי המשוער , לאחר בואט לארץ . התפוקה שלהם תהיה זעומה מתחלה , וממילא — גם בלתי חסכונית ! אבל אם נמוד את כל זה באמת המדה הנכונה , נמצא שאין כל חשיבות בדבר זה . יהיה צורך להוציא מלוה בינלאומי על סכום גדול מאד . המחבר אינו מעיז לנחש , מה יהיה גודל הסכום . בתרשימו של ד"ר קלינגר נאמד הסכום הכללי שיידרש לשם התישבותו של המיליון הראשון ב 47 , 500 , 000 לי"ש' בכללם 18 , 000 , 000 — לי"ש של השקעות פרטיות ע"י בעלי הון שונים t אבל הערכה זו נעשתה בינואר , 1938 כשהתנאים היו אחרים לגמרי מאותם התנאים שיהיו קיימים , כפי שיש לשער , בגמר המלחמה . הדעת נותנת , שהסכום אשר יידרש' בכדי לממן את תכנית מכס נורדאו על כל סעיפיה השונים , יעלה בהרבה על האומדנה של ד"ר קלינגר . שיעור האחוז של הסכום , שיבוא מהשקעות פרטיות , יהיה תלוי בכמות הנכסים של צבור בעלי ההון היהודיים בכללותו , שעוד יישארו לפליטה בכל האזורים הבלתי חרבימ של הגולה . חמלוה הבינלאומי יצטרך לשמש לשם מימון הפעולות דלהלן : א ) חיסול רכושם של המהגרים והעברתו . יצטרכו להקים מוסדות מיוחדימ' כפי שיש לשער — בנקים , שיתנו מפרעות למהגרים על חשבון הרכוש מכל הסוגים אשר ישאירו בידי המוסדות האלה לשפ חיסולו . ב ) העברה . הדרך ההגיונית היחידה , בה אפשר לפתור את השאלה של העברת המונים עצומים כאלה , היא — שהיהודים עצמם ייסדו חברת אניות גדולה או כמה חברות אניות משלהם . ארץ ההתישבות תהיה זקוקה לצי מסחרי גם בשעת נהירת ההמוניט וגט
|
|