|
|
עמוד:106
עלולה להכיל כמה יסודות , שיש בהם משום כפיר :. הכל תלוי בתקוות שקושר המהגר בנדודיו אל מדינת הים . תארו לעצמכם את המהגר האיטלקי מלפני המשים שנה , שהפליג מגינואה לבואינוס איירס : כלום היגר מרצונו הטוב' או תחת לחץ ? אם הרגיש בלבו שהוא יוצא לגולה , ושגולה זו בלתי נעימה לו , הרי היה גולה באמת ; אבל אם הרגיש , שהוא יוצא בכדי להפגש עם ידידיו ולבנות שם את עתידו , הרי היה הרפתקן חפשי . יציאת היהודים לגולה חדשה תהא שקולה כנגד גירוש המוני מאונס — גם אם ישמרו בהקפדה מרובה על עיקרון ,, הרצון הטוב . " יציאה המונית למדינה יהודית בכל המסבות תהיה ספונטאנית במובן הנעלה של המלה ! וספק הוא אם התלהבותם של המהגרים תפחת גם לנוכח העובדה , שהחוקות החדשות בארצות הישנות מבטיחות שיווי זכויות אזרחי ליהודים . להפך : יתכן , שהסיכויים לשויון אזרחי יושפעו ע"י עצם העובדה של האבקואציה — ולטובה דוקא . האדם הבינוני מן הרחוב איננו בשום פנים חיה רעה בכל מערכי לבו . אותו הערך שייחסנו בספר הזה ל"אנטישמיות הדברים" האוביקטיבית צריך לעזור לנו , שני » נע גלהגזים על רשעותם של בני האדם : יתכן , שבני האדם יצביעו לטובת גזירות על היהודים ! יתכן , שבני האדם יחרימו חנויות יהודיות — ואעפ"כ יהיו אנשים הגונים וטובי לב מבחינות אחרות . תועלת גדולה תצמח למנהיגים היהודיים , אם יבינו את האמת הזאת , אחת ולעולמים , ויסיקו ממנה כמה מסקנות . מהלן השתים הבינוני ממין האדם , היושב באזור האנטישמי , אינו שבע נחת מהשפלת היהודי ומרמיסתו ; אבל הוא עושה זאת ברצון רב ויעשה זאת תמיד , אם הוא חושש שהיהודי ידחוק את רגליו מבחינה
|
|