|
|
עמוד:90
מצד כל אותן השכבות החברתיות . שהיהודי בא עמן באיזה מגע שהוא , אט כלכלי ואם חביתי . אין כל חשיבות בכך , אם שתי הארצות האלו תתבקשנה , בסופו של דבר , לאשר מחדש את נאמנותן לעיקרון שיווי הזכויות בעביל כל האזרחים ( עיקרון שלא נעדר מעולם מחוקות המדינה שלהן , ( או אם לא תתבקשנה על כך . "הדברים" הם שיכריעו' ורק טפשים או צבועים יכולים להטיל ספק' מה יהא טיבה של הכרעה זו . המחבר נולד ברוסיה , בדור שידע את טעמו של אי השויון לגבי היהודים' וימי נעוריו עברו באוירה של האבקות מתמדת למען שיווי הזכויות . בשנת 1906 השתתף בועידת יהודיט לאומיים , מכל קצוי הקיסרות הרוסית' שהתכנסו בהלסינקי ! שם השתתף בניסוחה של "תכנית הלסיגגפורס ' '' שהכילה דרישה לשויון גמור ומוחלט של זכויות אזרחיות : כל יהודי ויהודי צריף להחשב לאזרח רוסי , השווה לכל יתר האזרחים t יש להכיר ביהדות הרוסית בכללותה בתור לאום השווה לכל יתר הלאומים אשר בתחומי הקיסרות ! שפתו צריכה להיות שוות זכויות לכל יתר השפות' ודתו שווה לכל יתר הכנסיות . היום הוא מוכן לחתום על התכנית הזאת שנית' אבל אין הוא מוכן לסמוך את ידו על שיטה מדינית' אשר תהפוך בהכרח את התכנית הזאת , או אפילו תפיסה הרבה פחות » רהיקה לגת של שיווי הזכויות היהודי , ל"חרנז הנשבר . * לכתב הגאי ספוג צביעות' המכיל תביעות שאיו גהז מ » ש . בשתי דרכים אפשר למצוא פתרון לבעיה היהודית בלי יציאת המונים , כלומר — פתרון המבוסס על ההנחה , כי שיווי הזכויות ניתן להתגשם למעשה : הדרך האחת היא דרך "הטמיעה , " הדרך השניה — " לאומיות המיעוט . *
|
|