|
|
עמוד:20
כל חברה הגונה להחניק ולמגר את העולם התחתון הזה . אבל אנו רואים' שגם החברה המנומסת מתרחקת מ"פורנוגראפיה" שכזו . יוצא , שמן היהודי - החבר לסבל , נשללת אפילו הזכות האחרונה והאלמנטרית ביותר של האדם הסובל : שאבדותיו תירשמנה בצורה הוגנת ונכונה , בכדי שיוכל לקוות , לכל הפחות , כי בבוא יום תיקון העוול הכללי יום התקומה , השיפוץ והשילומים — יוכל להגיש את ' תביעותיו בתנאים שווים עם אחרים . ההסבר היחידי לקנוניה זו — בין אם נוצרה באופן אינסטינקטיבי ובין אם קמה מדעת , לפי תכנית מחושבת — שהקרבן המשתאה והנדהם יכול למצוא , הוא רק זה : אין רוצים , שהתביעה היהודית תוגש בזמן מן הזמנים . עוד יותר מדהימה היא העובדה , שכל ההצהרות על מטרות המלחמה שפורסמו ( 81 כמה מנהיגים בריטיים ( עד למחצית הראשונה של פברואר ( 1940 עוברות בשתיקה גמורה על ענין היהודים . הקוראים יסלחו למחבר על שאיננו מזכיר שמות : אילו הזכיר שמות , היה בזה , אפשר , משום מעשה בלתי הוגן . אין ברצונו של המחבר להוקיע את האנשים האלה לעמוד הקלון בתור קשוחי לב' כי יש לחשוב' שהם רואים את עצמם כדורשי טובתו של הגזע היהודי האומלל באמת ובלב שלם ו יש לחשוב , שהיו דוחים מתוך התמרמרות כנה כל חשד ב"קנוניה / ' וטוענים , שהדרישה להחזרת הזכויות ליהודים הושמטה מתוך הצהרותיהם על מטרות המלחמה אך ורק משום שדברים כגון אלה הם מובנים מאליהם , וכוי וכוי ( טאלייראן ענה 0 עם אחת לדיפלומאט , שהשתמש בנימוק הזה בכדי להצדיק השמטת סעיף ,, קל ערן " מן החוזה : Si cela va sans dire , cela ira " mieux en le disant ;"
|
|