|
|
עמוד:518
בבית * ר , ואף ערכה חיפוש במועדון בירושלים ואף עצרה חשודים . » ° * קודם להכרזה על החרם נותקו הקשרים בין מרכז הצה '' ר ושילטון בית"ר לבין האירגונים בגרמאניה , כדי לפטרם מאחריות לפעולה האנטי גרמאנית . בית '' ר בגרמאניה נקראה , כאמור , 'הרצלייה' . » ° ז'בוטינסקי הזהיר ללא דיחוי ש'כול פלירט עם הממשלה / הנאצית / או עם נציגיה או עם רעיונותיה ייחשב בעיני פשוט לפשע פלילי , ואם לא ייתכן / אחרת / יש למעשה להתפרק' . ( 1933 . 5 . 15 ) ההכרזה הפומבית על החרס נעשתה באמצעות הראדיו הפולאני ובווארשה , ( 1933 . 4 . 28 ) וללא ספק מתוך אהדת הממשלה הפולאנית . נאומו של ז'בוטינסקי בראדיו היה בו כדי לזעזע לב בות . » ° * אתחלות הפעולה היו ניכרות בכמה וכמה ארצות , והדים מרובים היו לה בעיתונות העולם . לא ארכו הימים , ושילטונות פולין אנוסים היו לשנות את עמדתם הגלויה בעניין החרם , משגבר עליהם פחד של תגובה גרמאגית , ומשום כך נדון החרם להתנהל בפולין , אף כדי הפרעות , כפעו לה לא רצויה ולא חוקית . לאחר חודשים אחדים , משנעשה דבר ה'העברה' ' ) טראנספיר ( ' של רכוש יהודי בתוצרת גרמאנית מוסכם וגלוי , שוב לא היה מקום לצפות להישגים קובעים ומכריעים בפעולת החרם , לא בארץ ישראל ולא בגולה , ואפילו היו היקפה וערכה לא מבוטלים כלל . מבחינה עקרונית ומבחינה מעשית לא ניתן לקיים חרם בהיקף כולל , לא בארץ ישראל ואף לא בארצות הגולה , משום שמכוח ה'העברה' לא ניתן להבדיל בין סחורה גרמאנית סתם לבין סחורה . גרמאנית יהודית , ומשום שמכוחה נשבר ההיגיון שבניהול החרם . ( 302 הדגל של הקונסוליה ביפו הורד ( ל'ג בעומר ) בידי אברהם סטאבסקי , שושנה ברגר , ראובן ילין , ועוד . בליג בעומר ערכו בירושלים מדורה ליד בית הקונסוליה , ונפגע שער הביית . דגל הקונסוליה הגרמאנית בירושלים הורד ( 1933 . 5 . 28 ) בידי יעקב אורנשטיין , חיים דבירי ויעקב סבוראי . בירושלים נכתבו כתבות גדולות בשער הקונסוליה ובכביש שליידה ו 'מתת לגרמאניה . עורי יהודה . בוז להיטלר . ' היו הפעולות מעשי ידיהם של חברים ל'ביריונים' ואוהדיהם . ועי' ' חזית העם . 1933 . 5 . 12 ' , ( 303 בטעות כתב שכטמאן ' ) ז'בוםינםקי ' , ב , בראש עמי ( 286 שכאילו ביתיר החליטה לשמור על שמה בגרמאניה . ושכאילו סיגלה לעצמה 'אילו תכונות של הנוער הנאצי ' . שכטמאן ביסס דבריו על מיכתבו של ראש ביתיר אל הדיר האנס בלוד , שנכתב במידה של רוגז , ושלפיו אין משתמע מניתוק היחסים הפורמאלי בין ביתיר גרמאניה לבין שילסון ביתיר , ש'הם יכולים לקרוא לעצמם בגרמאניה 'ברית תרומפלדור , ' , שלא במותאמ לבית"ר העולמית . איני יודע מה בדיוק קרה ' , תאריכו של אותו מיכתב ( בגרמאנית ) הוא ה 1933 . 5 . 15 ( ובטעות צויין שס תאריך אחר , ( ויש להסבירו בקבלת אינפורמאציה מוטעית . ביתיר נרמאניה לא נתכוונה אפילו לא יום אחד למרוד בז'בוטינסקי , אלא שעם יציאת אייגר ופייבל אל מחוץ לגרמא ניה ובהעדר קשרי מיכתבים רשמיים נפתח פתח לאי הבנות במצב המתיחות שנשתרר הן בגרמאניה והן מחוצה לה . מעניין המשך מיכתבו של ז'בוטינסקי אל הנ"ל : 'יכולני להבין , כשסובלים חזירות דומם , אבל להסתגל לחזירות — זה אסור , וההיטלריסם מוסיף להיות חזירות , גם כשהוא מעורר התלה בות של מיליונים — דבר העושה על הנוער שלנו רושם רב ( בךומה עושה ההתלהבות הקומוניסטית רושם רב על חוגים אחרים ביהדות , זאת צורה זולה מאוד ונפוצה מאוד של טנזיעה ' . ( הפקודה על פיזור ברית הצה '' ר ובית"ר בגרמאניה לא היתה מובנת , ואולי חשודה , בעיני השמאל הציוני , ועי' דברי 'בדרך' ( וארשה , ( שהועתקו ב'דבר' . ( 1933 . 4 . 28 ) ההוראה על פיזור בית' ר בגרמאניה הטילה אף איסור נשיאת תילבושת של ביתיר בגרמאניה . ( 304 הנאום הובא בשליחותו ב'מאמענט . 1933 . 4 . 30 ' , כבר קודם לכן נדפסו שם בזה אחר זה מאמריו של ז'בונוינסקי ובכולם ( 1933 . 4 . 21 , 16 . 14 . 10 ) דיבר במיבחן הממלכתי שהוטל על העם היהודי , עמד על אופיו ה'מילחמתי' של המאבק נגד גרמאניה , ללא נכונות לטישטוש , וללא נכונות להסכים לפש רות במאבק זה — 'לא , עד הסוף . ' ! הנאום הובא אף ב'חזית העם' , ( 1933 . 5 . 5 ) שם הובאו כמו כן המאמר של ז'בוטינסקי על 'הצהיר וגרמאניה' , ( 1933 . 5 . 12 ) והקול קורא שלו . ( 1933 . 5 . 19 ) ההסתדרות הציונית ( הרשמית ) בגרמאניה היתה נגד החרם , ועי' . 1933 . 3 . 31 , JODISCHE RUNDSCHAU אחד מנאומיו הראשונים של ז'בוטינסקי על היטלר נאם בפאריס ב 1932 . 6 . 7 ( ועי' 'ראזסבייט . ( 1932 . 6 . 12 ' ,
|
|