|
|
עמוד:229
המיפקדה העליונה ( 1930 . 12 . 30 ) שלחה אל מחלקת העלייה של הסוכנות את תביעתה : 'חלוקת התקציב להכשרה בין ההסתדרויות השונות המטפלות בהכשרת חבריהם לארץ ישראל אין לה שום יסוד , ולא נדע לפי איזה השערות ועל סמך איזה ידיעות חילקתם את התקציב' / 'החלוץ' בפולין 1500 - חברים בהכשרה , 1000 לי"ש ; ' המיזרחי' שם 200 - חברים , 400 לי"ש ; בית"ר שם 500 - חברים , 100 לי"ש . / ' והרי החליט הוועד הפועל הציוני בישיבתו בברלין באבגוסט ש , " ז כי התקציב צריך להתחלק בין ההסתדרויות על יסוד סכום ידוע לגולגולת כל חבר המתכשר . והיכן כאן החלוקה היחסית ז האם לשאר ההסתדרויות בפולאניה עולה ההכשרה בהוצאות גדולות מאשר לבית"ר ז ' . והטענה גדולה , שהיא יוצאת אף אל זכותה של לאטביה , שאף החווה החקלאית שם ' ) על פי דבריו של הא' צמח היא החווה החקלאית הכי טובה ( ' מקופחת . המיפקדה העליונה שלחה מחאה נמרצת , ושאלה מדוע לא הוזמן בא כוח תמידי של בית"ר לוועדת התקציב , בהתאם לסדר . בית"ר ניהלה נקודות הכשרה חקלאית בארצות ליטא , רומניה , צ'יכו סלובאקיה והונגאריה - והיתה זכאית לקבל את חלקה . שלמה צמח — הסופר שיצא לסיור מטעם הסוכנות , ודוח שטרן , מנהל המחלקה להתיישבות , ביקרו בהכשרות של בית"ר , וכמובא לעיל ידעו להעריך את ערכן . והקיפוח שב'הכשרה' לא היה אלא מבוא לקיפוח שב'עלייה ' . מששוב גזרה הממשלה הבריטית על נעילת שערי ארץ ישראל , תבע ( 1930 . 5 . 22 ) פרופס את ההנהגות העולמיות של 'החלוץ' ו'השומר הצעיר ' לתאם פעולה משותפת נגד הגזירה . ברם אלו הסתפקו רק במחאות בדרך של מישלוח מיבר קים . המיפקדה העליונה בריגה הורתה עריכתן של אסיפות מחאה פומביות נגד הפסקת העלייה , ואומנם נתקיימו אסיפות המוניות במרכזים יהו דיים רבים , ובכמה ערים אף הפגנות , נגד הממשלה הבריטית . כשהוחלט על מיכסה של 1500 רישיונות עלייה , ראתה בית"ר בהחלטה זו סטירת לחי לתנועה הציונית . בית"ר נטתה שלא לקחת חלק ברישיו נות הללו , והמיפקדה העליונה שאלה ( 1930 . 11 . 26 ) את הוועד הפועל של הצה"ר : כלום מחרימים את המיכסה , ואם לאו 7 ד"ר פון וייזל פירסם ( 1930 . 11 . 12 ) את מאמרו ב'דואר היום ' , שבו דחה את מתנותיהם של ה'דנ אים' הבריטים , והציע להחזיר את 1500 הסרטי פיקאטים לנותניהם . התגובה הטיבעית המתחייבת ממידת כבוד מינימאלי , שלא לקבל 'נדבות' במקום מיכסות של עלייה , דחפה את בית"ר פעמים אחדות לעשות לדחיית הנדבות מטעם התנועה הציונית . עדיין לא היתה נכונות מצד מישהו להסתכן אפילו סיכון קל בוויתור זמני על כמות כולשהי של סרטיפיקאטים . אף בית"ר שהתחילה בעלייה חלוצית לא יכלה עדיין להעמיד את עצמה כיוצאת דופן , ולא לקבל את חלקה במיכסה , כשכול ההסתדרויות אין עולה על דעתן לוותר עליה . רק לאחר שנים אחדות העזה לצעוד צעד בלתי רגיל כזה . ב 1931 . 1 . 15 הודיעה מחלקת העלייה בחוזר מס . 121 על ההחלטה לאשר עליית 250 חלוצים בחודש פברואר , וכולם מקיבוצי השמאל . לאטביה תקבל ממיכסה זו 15 רישיונות , וכולם לאנשי הקיבוץ המאוחד . במישרד הארץ ישראלי ריגה ( לאטביה ) הוחלט על מתן 7 רישיונות לבית"ר , והדבר בוטל לפי הוראה טלגראפית . אף כשביקשו 2 רישיונות בדחיפות , מטעמים מיוחדים , היתה תשובת ההנהלה הציונית אחת : לא . מ"מ מפקד ראשי בלאטביה , י . ראפאפורט , הודיע ( 1931 . 2 . 4 ) על כך לוועד הפועל של הצה"ר בלונדון ולמיפקדה העליונה בווינה , ודרש התערבות ומחאה על מעשה השרירות . נתברר לפי הודעת דיסנצ'יק ( 1931 . 3 . 13 ) לוועד הפועל בלונדון , שהגזירה לא נגעה לבית"ר בצ'יכוסלובאקיה , אלא ( לפי הוד
|
|