|
|
עמוד:182
מיפעלי הכשרה משנת 929 ו התחילו סניפי בית'ר במאמצים לארגן נקודות הכשרה לחברים הוותיקים . הניס - יונות הראשונים נתנהלו לפי המגמה המקובלת באותם הימים , על פי הנוהג בהסתדרות 'החלוץ' ולפי ההוראות הכלליות של מחלקות ההכשרה והעלייה של ההנהלה הציונית . תוך כדי ניסיונות אלו נעשה לקיים בנקודות ההכשרה מישטר מלוכד , ובמידת האפשר לעסוק בהכשרה צבאית , ואף בלימוד העברית . נקודות ההכשרה היו על הרוב במיקצוע החקלאות , ובחלק - עבודה פיסית , כגון במחצבות קליסוב ובמינסרת נאדבורנה ( פולין . ( ה'הכשרות' נתקיימו בדרך כלל ללא כל תמיכה מחוץ . החווה בבאלח'י לייד ריגה נעזרה בכספי הוועד של השוחרים . במקומות האחרים היו הגיר עונות נטל על הנציבויות , ונטל מכביד ביותר . בפרקים על לאטביה ועל פולין ( להלן ) נזכרו מיפעלי ההכשרה שבמקום . הללו היו מיפעלים נפרדים לבית"ר . הסתדרות 'החלוץ' שאפה להיות ההסתדרות החלוצית הריבונית והכוללת את כל אירגוני החלוצים ואף להיות בעלת כל ה'הכשרות' של כלל המתכשרים לעלייה , ועינה היתה צרה במיפעלי בית" ר . ברומניה היה מיפעל ההכשרה של בית"ר נתון במשך תקופה מסויימת ברשות ' החלוץ ' . בצ'ס '' ר היתה ההכשרה לבית"ר בלבד , התנהלה בשיטה צבאית ועסקה בספורט . במארס 1930 היו בה 20 חבר , לפי דו"ח מנהל מחלקת ההתיישבות של ההנהלה הציונית דויד שטרן , שציין , שאין הם מבקשים 'שום עזרה כספית ' . ' רוצים רק שישתפו אותם בקבלת סרטיפיקאטים ' . את אופייה של ההכשרה ציין כהכשרה פיסית חקלאית . 89 אף הדו" חות שהגיש שלמה צמח , שליחה של מחלקת העלייה לסיור בארצות אחדות , היו חיו - ביים מאוד לגבי בית"ר . על הרוב ציין , שהרושם שקיבל הוא טוב , והערותיו כללן מן החיוב . צמח העיר לגבי כמה גקודות הכשרה שביקר על מצבן הכספי ועל תקציבן הזעום ביותר לאוכל . צמח ראה את תכלית נסיעתו בהכשרת לבבות לקראת מיפעל הכשרה כללי לכול התנועה החלוצית על כל סוגיה . עם זאת ידע לציין במיכתבו המסכם , ששלח ( 1930 . 11 . 12 ) למחלקת העלייה : ' יש לפי דעתי להתייחס בשימת לב הראויה לת ביעותיה של הסתדרות "החלוץ" / וצ '' ל : החלוצית '' / בית" ר " , כי מצאתי את קבוצותיה שהן עושות עבודת הכשרה טובה ' . על גבי המיכתב נרשם כאן בשוליים : 'לתשומת לבו של ה' ברלס' . ° הדעה החיובית על החומר האגושי ועל המאמץ האירגוני שנעשה על ידי בית '' ר לא הספיקה , כדי לעורר את מוסדות ההסתדרות הציונית לעזרה מספקת , ובייחוד כשקינאת 'החלוץ' היתה גדולה ביותר . בעניין זה התנהלו דיונים עם המיפקדה ( 89 עי' א'צ , . s 6 / 1829 ( 90 שלמה צמח , שהלך בשליחות מחלקת העלייה ביוניאבגוסט 1930 לסיור בנקודות ההכשרה בפולין , בלאטביה , בליטא וברומניה , זכה ליחס טוב ולגילוי לב מצד כל אנשי ההכשרות . בדו'חו ( א '' צ , ( s 6 / 1828—1829 ( עמ' ( 3 ציין צמח , שבית'ר 'אינה מכירה בשני עיקרים של הסתדרות ' החלוץ : " זיקה להסתדרות העובדים בארץ ועבודה עצמית / בייחוד משום ש'המומנט הפוליטי הוא הקובע . ' צמת חתר לקראת אחדותה של ההכשרה לארץ ישראל ולפיכך ראה להעיר בעניין ההכשרה בלאטביה , שזו 'נתונה כולה תחת השפעתם של גורמי ההתפוררות אשר בין החלוץ * ובית'ר . אומנם ההכשרה עצמה מאורגנת למדי ... אבל אם לא ימצאו מודוס של איחוד התנועה במדינה זו , מן ההכרח שההתחרות הפנימית בין שני סוגי החלוצים תהרוס' את כל מיפעלי ההכשרה ... תנאי מוקדם ... שיתוק ההתחרות בין 'החלוץ * ובין ביתיר בכול העניינים הנוגעים בהכשרה המעשית והטכ נית' ( עמ' . ( 9 מן יומן הנסיעה ומן הנספחים לדו'ת ניתן למצות על כמה נקודות הכשרה של בית'ר : לייד רינה : 18 חברים . אחוז ניכר פועלים , רבים תלמידים לשעבר . במקום זה פועלים השנה השלישית : 11 הקטאר 1 — תפוחי אדמה , 2 שיפון , 4 שיבולת שועל , 1 שעורה , 1 סלק ותלתן וירקות . 3 סוסים , 4 פרות . שדה ניסיוני קטן . החווה עושה רושם טוב מאוד בניקיון , בסדר משקי ובדיסציפלינה הפנימית . אם נם המשק עצמו אינו מקנה לחלוצים ידיעות חקלאיות חשובות , כי אדמתו דלה ואין בו ענפי חקלאות של משק הביית , בכול זאת מביא תועלת רבה בהרגילו את החניכים למישטר חקלאי ... צמח משבח את המנהל הגרמאני , ומציין לטובה את ההכשרה הזאת כנגד ביה ' ס החקלאי של 'חברת מפיצי ההשכלה' באיזור . יום אוכל בחווה ל 9 י התקציב של פחות מ 18 לאם ל 35 אוכלים ביום . בליטא — קוזלשקי : 8 חברים בחווה של
|
|