|
|
עמוד:301
אוסטריה מאורעות תרפ"ט זיעזעו את האוכלוסייה הי הודית באוסטריה זעזוע גדול . ז'בוטינסקי בא לווינה והרצאתו היכתה גלים ועוררה רוח של התנדבות מיידית בקרב הנוער . רבים מן הסטו דנטים היהודיים לא הסתפקו עוד באירגוניהם הרגילים וביקשו להצטרף לבית" ר . בראשותם של הד" ר דויד בוקשפאן , וילי פרל , אדמונד שכטר דוד וסעד מלא מצד המוסדות הציוניים ומצד מורי בתי הספר העבריים , נתקלה בית"ר בהתנגדות גלויה מצד אלה , ולא אחת - באיבה גלויה וארסית . "שמאליות" היתה האופנה בתקופה ההיא ברחוב היהודי , ובעיקר בין המנהלים והמחנכים , שכמעט כולם השתייכו למיפלגות השמאל הציוניות . בית"ר לא קיבלה עידוד אף לא מהמחנכים המעטים שלא השתייכו על השמאל . זכורני שיחה אופיינית עם הד"ר יוסף ברגר , ממנהיגיהם של הציונים הכלליים . בעל אירודיציה היה , פובליציסטן ופדגוג , ובתקופה ההיא כיהן כמנהל הגימנסיה העברית בשאבלי . הבית" ריס התלמידים במוסד התאוננו על יחס של אפליית , וביקשוני לקחת דברים עם המנהל , שהיה מורי לשעבר , ותשובתו הדהימה אותי . "בית"ר" אמר לי "איחרה את המועד . כל הטוב והחיובי שבנוער העברי כבר מאורגן בהסתדרויות הקיימות , נשארה רק הפסולת . בית"ר מלקטת אחרי המחנה . איני מאמין , שחומר אנושי זה עשוי לתרום תרו מה חשובה לתנועת התחייה . " מחיתי נגד התי אוריה הריאקציונית שלו , אבל הד"ר הנכבד נשאר בשלו . ' למותר לכתוב כאן בשולי הדברים : טעות גסה טעה חמורה המנהל . בשנת 1930 היתה בית"ר בליטא הסתדרות הנוער הציוני השלישית בגודלה במדינה , אחר ה'מכבי' ו'השומר הצעיר , ' שהיו כבר בנות עשר שנות קיום . דיליון ששיגר ; 1930 . 8 . 12 ) א"צ , , ( S 6 / 1828 סקירה על בית"ר בליטא למושב הווה"פ הציוני בברלין הביא בה פרטים מעניינים על התפתחותה של בית"ר ועל פעולתה . בה ציין , ש'הכוחות הצפונים בתוך תנועת בית"ר והסיכויים הרחבים הנראים בעתיד מרשים לשער התחזקות והתגדלות ניכרת גם להבא . ' קיימים בבית"ר 30 קננים , ובהם 1150 חבר , ברם 'היה ביכולתנו להכפיל בנקל את מיספר החברים , אולם דעתה של המיפקדה הראשית היא , כי צריך קודם לבסס ולבצר את הקיים , ורק אחרי זה לעבור לכבוש עמדות חדשות - ' 'בית" ר בליטא כברוב הארצות נולדה ועלתה סטיכית . חלק גדול של הקננימ נוסדו בחודשי אבגוסט ספטמבר , 1929 חציים בערב המאורעות , חציים — אחריהם כתוצאתם הישרה . ' הנציבות החלה לפעול פעולה סדירה ומאורגנת עם פתיחתה של לישכה קבועה . ( 1930 . 3 . 15 ) מן הלישכה יצאו פקודות שבוע , הוראות ומיכ תבים . ומכאן יצאו אף הביקורים . ההכשרה הצבאית היתה בעיקרה לימוד תרגילי סדר וספורט , מאת בעיקר מחוסר מדריכים מומ חים ומחוסר אמצעים . הסניף ציפה לעזרתה של קרן תל חי ולאירגונו של בית ספר קבוע למדריכים . ההכשרה המיקצועית בליטא החלה רק באביב . 1930 באותה סקירה , ששלח דיליון לוועד הפועל הציוני בברלין , ציין , שלפי שעה קיימת רק הכשרה חקלאית בשלוש נקודות הכשרה במשקי בעלי אחוזה יהודיים ... חברים אחרים עובדים אצל איכרים פרטיים . בהכשרה המיקצועית בס '' ה : 26 חברים ( מהם 4 חברות . ( ההכשרה מתנהלת באופן עצמאי בהחלט , בלי כל עזרה מצד הציבור היהודי . כל הסכומים לוקחו מתקציבה הרגיל של המיפקדה הראשית ... יש לקוות לשאיפה הרבה יותר גדולה להכשרה ... ל 50 חבר . ' בית '' ר היתה פעילה מאוד — 'אחד המקומות הראשונים' בעבודה למען הקרן הקיימת . כן הפיצה שקלים . סיכומו של דיליון : 'בית '' ר הינה כיום גורם חשוב בחיי הנוער העברי בליטא . '
|
|