|
|
עמוד:142
עס חזרתו של ארבר מאירופה לאחר שהיתה לו לארבר ההזדמנות להיפגש ( 1928 . 6 . 17 ) לשיחה ארוכה עם ז'בוטינסקי בפאריס , חזר לארץ ישראל ונכנס ( 1928 . 6 . 27 ) לתפקידו . עם חזרתו העניק חנינה לכול אלה שנשפטו או שהועמדו למישפט בבית '' ר תל אביב , וזאת בזכות ההחלטה לקרוא לכינוס ארצי שני ביום כ' בתמוז . אותו כינוס נערך בכ' בתמוז תרפ"ח ( 1928 . 7 . 8 ) במיגרש ה'מכבי' ביפו בהשתתפות 600 חברים מירושלים , חיפה , פתח תקווה , רחובות , ראשון לציון , עקרון , חיטין , יבניאל , ועוד . בתהלוכה מסודרת יצא הטור מרחוב הכרמל , ובראשו פרשים מהמושבות , ותיזמורת בית"ר בניצוחו של פלמן . קהל גדול צבא על המידרכות וקיבל את העוברים בסך 'במחיאות כפיים רוע - שות' ( לשון 'הארץ . ( ' 'המחזה על המיגרש שעליו הסתדרו המישתתפים היה נהדר . ' אל המיסדר הגיעו אורחים נכבדים , ובכללם רוקח , סגן ראש העיר , קאמפבל , מושל המחוז וסגנו קאסט . קאמפבל , מושל המחוז , היה 'צופה ותיק , ' והביע באוזני שכניו בכינוס את שביעת רצונו מיפי התרגיליס של המישתתפים בכינוס , אלא שראה בהם , כדבריו אל אדרי , תרגילי קאדיטים של צבא . לבקשת אדרי הורה ארבר להקים מחנה של אוהלים , אלא שאף על כך נידנד קאמפבל בראשו : הרי אף זה צבא . קאמפבל שאל במיוחד לאיתות , והסביר שבתורת צופה הצטיין בייחוד במיקצוע זה . כך נתעוררו התעוררות מחוץ לדוש בסיפרות על איתות ולהביא את המיקצוע ( סימאפור ו מורס ) אל בית"ר . ז'בוטינסקי היה מעוניין בדומה בטיפוח מיקצוע זה בבית" ר , ולצורך זה נדב 00 ו טפסים של 'כל בו לתלמיד' שלו . קהל רב עוד יותר מקודם חיכה לאנשי הכינוס בדרכם בחזרה אל המועדון . ב 928 . 7 . 22 ו מינה ארבר את המיפקדה הראשית שלו : דויד מלמד — מזכיר ראשי , יעקב לב - כספים , אברהם אל הנני — תעמולה , מיכאל בוקסבאום — מחלקה צבאית , חיים לייבוביץ - שליש , ד" ר עוזיאל קפלן — רופא ראשי . בו ביום הודיע ארבר לוועד הראשי של הצה"ר בישיבתו , שהוא וחבריו 'מתנגדים התנגדות גמורה ליצור קוליגיה אזרחית בבית '' ר / ושכבר עלה בידו למשוך חברים חדשים לפעולה . 'לא שינויים דרושים , נחוצים אנשים פעילים ' . הוועד המרכזי דן בשאלת האיסור , שנאסרו הבית '' רים לפגות בהצעות ובראפורטים אל הצה"ר בענייני בית"ר , שלא באמצעות המיפקדה הראשית , ושהעבריי נים יוצאו מבית"ר ללא מישפט . יבזרוב ראה בפקודה זו 'סתירה מוחלטת' להחלטות הוועד המרכזי של הצה"ר : 'יש רשות מליאה לחברים לפנות לאינסטאנציות מיפלגתיות ולהיות בקשר אתן . דיקטאטורה ב"ברית" היא פנימית . לפי דעתי , זקוקה ה"ברית" לקוליגיה אזרחית בשביל לנהל את העניינים הפוליטיים , התרבותיים והחי נוכיים . ' יבזרוב אף הציע לקרוא לוועידה או למועצה יוצאת מן הכלל לדון בשאלה זו . ועד הצה"ר פסק את דינו בעניין פעמוני וחבריו ; המיפקדה הראשית אישרה את הפסק , ועכשיו תתקיים אך ורק תחת הדגל הלאומי . העסקנים הציבוריים בפתח תקווה , שהשתתפו בישיבה זו , תמכו בדרישתו , מלבד בא כוח הקק"ל ה' דראכ ליס , שהסכים לדגל האדום פנינו לליש כה הראשית של הקק"ל והדגשנו את סכנת הזילזול בדגלנו הלאומי על ידי מוסד לאומי . ' חולשת הדעת של הציבור הכללי לעניין הפגנות האחד במאי והנשיאה בראשי חוצות של דגלי מעמד בצבע אדום - להפגנה של סולידאריות פועלית בינלאומית , העלתה את מידת עקשנותם של מייצגי השמאלנות בהמשך השנים , שלא רק הועידו דגל אדום אף לזרם מיוחד בחינוך , לזרם העובדים , וקבעו אותו כדגלם של בתי ספר יסו דיים ואף של גני ילדים , אלא אף הוליכו ילדי בתי ספר וגנים בתהלוכות אחד במאי ואחרות כשבראשם מתנוסס דגל המסמל פירוד לאומי והתרפסות מעמדית .
|
|