הדרישה לכונן דרגה ד - דרגת העובדים

עמוד:135

מאנשי 'הפועל הצעיר ' , וא '' ד גורדון רבם : ... ' דרישת עבודה עצמית בארץ אינה רק שאלה סוציאלית , אלא שאלה לאומית עמוקה ... כל אדם לכתחילה משתדל לא לעבוד עבודה פיסית כל כך קשה , וילדיו בוודאי ישתדל לסדר באופן שלא יצטרכו לעבוד . — כל זה אין כן בהתיישבות פועלים . פועל מתיישב על קרקע לאומית של הקק"ל , וגם חותם חוזה שמחייבו לשמור על הפרינציפ של העבודה העצמית ... היות שאסור לו לקחת פועל , הוא מחנך את ילדיו באופן שיוכלו לעזור לו , ולאחר כך — למלא את מקומו . וזהו פרוצס חשוב מאוד , שהדור השני יישאר בחקלאות . באופן כזה נוצר מעמד איכרים , שרק ביצירתו מובטח לנו ביניין ארץ ישראל בתור ארץ ישראל נורמאלית . מכול העובדות האלה אנו רואים , שהשאיפות שלנו הן צריכות להיות אידנ טיות עם שאיפות כל ציבור הפועלים , ואם מישהו בשורותינו מתנגד לתנועת הפועלים הוא מתנגד לביניין הארץ , היות שהם דברים אידנטיים . ' ... ובמיכתב לחוברת הקרובה של 'משואות ' ( 1928 . 12 . 10 ) הוסיף דוב הרלב להסביר את השקפותיו , וכפי שכתב : 'הן לא רק עמדה פרטית , אלא עמדת דרגת העובדים בשאלות אלו : ' ' ראשית כל צריך להיות ברור , שברית תרומפלדור צריכה לחנך חברים שבארץ יהיו פועלים . זהו התפקיד הראשון והחשוב ביותר . אנחנו צריכים לקחת עלינו זאת , מפני שזה התפקיד הכי קשה . איננו צריכים לחנך בשביל ארץ ישראל רופאים , עורכי דין , וכול מיני אומנויות חופשיות . זה יווצר מאליו בלי התאמצות . עלינו מוטלת החובה ליצור ( זה ) מה שחסר בעם ישראל , וזה העובד החקלאי שהוא הוא הערבון להתגשמות הציונות . אחרת זה אצל הפועל . האינטרסים שלו כולם לאומיים . הוא מוכרח ללחום בעד עבודה עברית , מפני שזאת שאלת קיום בשבילו ... אם העלייה החלוצית תהיה רביזיוניסטית — הסתדרות העוב דים הכללית מאליה תעבור לידינו , אבל אף פעם אץ צריך לשכוח , ששינאה נגד הפועל בארץ זוהי שינאה נגד עבודה לאומית טהורה , אפילו אם זו מכוסה בסיסמאות זרות שאפשר לדתפך . לא מתפקידנו לבדוק התאמתן ועיקביותן של השקפות על זהות גמורה עם מעמד הפועלים , בהשפעתן של דעות - אידיאליסטיות ורומאנ טיות - שהילכו בימים ההם בארץ ישראל ובכול המחנה הציוני בעולם . חשוב לנו לדעת היכן עמדו החברים העולים מלאטביה , ולהיווכח , שאומנם היה קיים חייץ אידיאולוגי בין קבוצה זו לבין בית" ר , אפילו בלאטביה . אומנם התנועה , ואולי קודם כל ז'בוטינסקי , לא היו מוכנים לוותר על האידיאליסטים הנאמנים והנפלאים הללו , וביק שו למצוא אליהם דרכים . ' מנורה' בנ"מינה . 1928 , עומדים משמאל לימין י הלל צור , גרשון שץ , דוב הרלב , אלכסנדר בךדויד , דויד רא פאפורט , צבי אביעזר . יוש בים משמאל לימין : אפרים סטקלוב , שלמה קרפינקס , צבי בן יעקב

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר