|
עמוד:131
קשיי השתלבות בבית"ר ארץ ישראל עוליה הראשונים של בית"ר לאטביה לא קידמו את כינונה של בית"ר בארץ ישראל . בתנאי קיומם לא היו מסוגלים להשקיע מרץ בכיוון זה , ובייחוד באין להם אמצעים מינימאליים לצרכיהם , ובוודאי לא אמצעים לקיים חברים לפעולה ציבורית במרכזים העירוניים בארץ . בקשיי הזמן והמקום אף לא היו נתונים לעמוד בקשר קבוע של מיכתבים עם הקן בריגה ועם 'ועד הראשים' שם , ובעניין זה שמענו תלונות , משום מה על הצה"ר בארץ ישראל דווקא , ולא על החברים העולים עצמם . הנוער של הצה"ר בזמן הראשון לקיומה של הקבוצה היה מאורגן ב ' סקציה הספורטיבית' שב תל אביב . אנשי ה'קבוצה' עבדו שכם אחד עם אנשי הצה"ר בפתח תקווה , ונטלו על עצמם תפקידים . שם עסקו בהפצת ה'ראזסבייט / השתתפו באסיפות ובדיונים ( ומן הדיונים 1 היכן ייבנה הנמל העמוק , (? ולא עמדו מרחוק . משהוקם גדוד בית"ר בפתח תקווה נשתייכו החברים - ובראשם דויד ראפאפורט — אל הגדוד . עם ייסודה של בית"ר בארץ ישראל נעשו המגעים הראשונים - מעבר לגדוד פתח תקווה - עם המיפקדה הראשית . לא היססו אנשי הקבוצה אף לא רגע אחד בכך , שמקומם הוא בבית"ר שלהם . עם זאת , אין תימה , שלא נמצאה לשון משותפת בינם לבין הבית"רים העירוניים , שהללו אפילו היו ברובם מחוגי העמלים , לא כיוונו לבם לכפר ולחקלאות דווקא . עמדתם של חברי 'מנורה' בעניין שמירת הקשר עם הסתדרות העובדים 'הכללית ' לא פגעה בעמידתם על בסיס התוכנית המדינית של ז'בוטינסקי וברצונם המלא לשמור על קשריהם עם בית"ר בלאטביה ועם בית"ר בכלל . ובכול זאת לא נסתייעו הדברים . אחר זמן קצר כבר הגיעו לידי סיכסוך גלוי . שני הצדדים פנו אל ה'מרכז בריגה . ' ההתנגדות היתה חריפה , והריב התמיד במעי , - חודשים . הקבוצה קראה את בית"ר בארץ ישראל ללכת אל 'החלוציות' ואל 'הקבוצה , ' ואילו המיפקדה הראשית עם ארבר ראו באנשי הקבוצה ' שמאל' ואפילו קיצוני . יואלסון הביא . 3 ) וו 927 . ו ) הודעה למרכז : 'הקבוצה שלנו בארץ ישראל יצאה מהברית הארץ ישראלית . הסיבות לזה הן r בברית / תרומפלדור בארץ ישראל / מתעסקים כמעט אך ורק במיש טר צבאי . מנהלים את העבודה הצבאית המנהלים הצבאיים שאינם טובים לזה . ' יואלסון הציע לאסור עליהם את היציאה , וכן לכתוב לקבוצה ' / מנורה / ' ולתל אביב , כדי לברר את העניין . ב 6 ו . ו 928 . ו השיבו הופמאן יואלסון , מטעם שה באמצעות שליח ש'מנורה' תצטרף אליה , ולאחר מכן אף שלחה הזמנה רשמית לתכלית זו . לאחר זמן הוצעה הצטרפות אל 'נהלל ב' ( שהלכה להתיישבות בכפר ויתקין ) ואל אירגון ד' ( שהלך לכפר חיים , ושם הצטרפו קרפינקס ומרגלית , ( ועוד . אנשי 'מנורה' חדורי אמונה היו בדרכם ואף בכוחם , אפילו מעטים היו . הם היו בטוחים , שהשפ עתם כלפי חוץ תגדל ותלך , ושבהקדם יביאו אל דרך הריביזיוניסם רבים מן החלוצים הטובים , מאנשי העלייה השלישית והרביעית . לשם הרחבת גבולם אף ביקשו להקים 'גוש' ב'הסתדרות . ' ברית הצה"ר הקטנה בארץ ישראל עדיין לא קבעה עמדה ברורה בשאלת ה'הסתדרות , ' ואף חבריה נימנו על ה'הסתדרות . ' רק ה'עמלנים' - מראשוני הפועלים , שהגיעו לכלל הזדהות עם מדיניות הצה"ר , החלו להתייאש , או כבר נתייא שו , מחבירותם ב'הסתדרות . ' משבאו הללו להציע ייסודה של הסתדרות עובדים עצמאית , עדיין נתקלה הצעתם בהתנגדותו של ז'בוטינסקי , ולימים כשהוכרח קבוצת 'מנורה' כ'סיעה' ב'הס תדרות' אף השפיע ז'בוטינסקי על כמה מאנשי האינטליגנציה שנהו אחריו להצטרף אל אותה ' סיעה . '
|
|