|
|
עמוד:120
כמזדהה עם בית"ר כך החלה התעניינותו של ז'בוטינסקי בעבודתה של בית"ר להיות הדוקה יותר ויותר . בית"ר גדלה וקיבלה ממדים של ממש , וממילא הפכה גורם אף בפעולה המדינית . נתרבו צורכי המיפלגה וגבר עמם הצורך בבית '' ר חזקה , אחידה , עולמית . ז'בוטינסקי במסעותיו על פני אירופה בא במגעים קרובים עם קנני בית"ר , ונדרש 'לגזור את עצמו לגזרים ' . קבלות פנים המוניות ערכו לו חברי בית"ר - ועמם קהל רב מאורגן ולא מאורגן - בבתי הנתיבות , קבלות מכבידות מאוד , ומייד אף נדרש לקבלות פנים נוספות בבתי הכנסת , באולמות מרכזיים או במועדונים , ואפילו בבתיהם של נכבדי העדה והתנועה . את סדר יומו ביקשו לקבוע מראש , ללא נטילת רשות , שהרי קשה לקבלה , וקשה אף להשיג את ז ' בוטינסקי בנדודיו . נטרד ממקום למקום , ומהרצאה להרצאה , נחלש ז'בוטינסקי בגופו , ובייחוד נפגע במיתרי הקול . גזר על עצמו להימנע מדיבור יתר , אלא שאנוס היה - ללא התחשבות - להיות אורח ראשי בכל ה'אימפריסות' המרובות לכבודו , ולהיות נואם ראשי של הרצאות , שלא היו בתוכניתו , שלא יכול , ואף לא רשאי - לפי הסכם עם האימפריסאריו שפאן , שהבטיח לו מינימום של פרנסה - להרצותן . עניין מיוחד גילה ז'בוטינסקי בבית'ר ארץ ישר אל , משום rrrpnn הצפוי לה הן במערכה המדינית והן במערכת הביניין , הן בחינוך הכללי של הנוער והן בחינוך המיוחד שלו בתחום ההכשרה הצבאית . ז'בוטינסקי , שישב בארץ ישראל מאוקטובר , 1926 היה טרוד כמנהל חברת הביטוח ( האמריקנית הציונית ) הפעילה 'יהודה' נוסף על פעולתו המדי נית והעיתונאית . רק בשנת 1928 נתעורר לפעילות מרובה ומקפת בתחום בית"ר . אותה שנה כבר העסיק מזכיר פרטי ( י . ברמאן ) לענייני הצימר המרובים שלו . בעיות הנוער , ובייחוד בעיות בית"ר , שהיא לא רק הסיכוי האירגוני הגדול לתנועה כולה בעתיד , אלא אף כבר התחילה לשמש הלוז המרכזי שלה בהווה , חייבו את ז'בוטינסקי לתשומת לב מיו חדת . כיוון שהירבה יותר לתת את דעתו עליהן , אף הירבה לכתוב בהן בתיכתובתו הן הרשמית והן הפרטית , ואף החל לייחד להן רשימות מיו חדות לפירסום בעיתונות הצה '' רית והכללית . במיפנה השנים 1928-1927 תקף משבר גדול את הנוער הציוני והחלוצי באירופה , משנסתתמו אפשרויותיו לעלייה לארץ , הן משום המציאות הכלכלית החמורה והן משום ההגבלות המכריעות בתנאים הרשמיים שהוגבלו מאז אבגוסט . 1927 ' הגבלות אלו הביאו את העלייה לידי שיתוק , שנמשך עד סוף שנת . "' 1928 והסטאטיסטיקה יוצאת להעיד על המציאות : 1927 עלו 2008 ( ועם התיירים שנשארו : , ( 2713 ברם גל היציאה הקיף , 5071 ובשנת 1928 עלו רק 891 ( ועם הת יירים שנשארו , לפי הסטאטיסטיקה הרשמית : , ( 2178 ואילו הירידה עדיין הגיעה ל . 2166 אותו זמן יצא ז'בוטינסקי ברשימתו הקצרה והחריפה 'ג הערות' ( שנתפרסמה בכמה עיתונים , וב'משואות ( 1928 . 4 . 1 ' , לדבר אל הנוער דברי מוסר מהול בדברי התעוררות . עם שפנייתו יצאה אל כלל הנוער , הרי בייחוד יכלה לכוון וכיוונה אל הנוער הבית"רי . ז'בוטינסקי פתח ודיבר ב'משבר רוחני , שפרץ בקרב טובי עלומינו לרגלי סגירת העלייה . אין אני מבין את המשבר הזה , וגם אינני רוצה להבינו ' . בכישרון גדול חזר ז'בוטינסקי על התיסה שלו ביחס לחייל הטוב שיודע להמתין , 'על הכישרון לחכות בלי עצ בנות ' , על העמידה ב ' ניסיון ההמתנה ' . ז'בוטינסקי קרא אל הנוער את קריאתו הנודעת : ' אל תגזימו ' , אחר שהזכיר את מסתם החמורה ( 55 נגי' דו"ת ההנה '' צ לקונגרס ט '' ז , טמ' . 164—183 את בית"ר פולין סיפוח של לב .
|
|