|
|
עמוד:109
הגדוד העבר י לעתידלבוא אף יותר משראו מייסדי בית * ר לאטביה את בית"ר 'כגדוד העברי לעתיד לבוא / ראו כך את בית"ר ארץ ישראל — מייסדיה , שביקשו להמ שיך לא רק במסורת הגדודים העבריים , הגדודים ה , 38 ה 39 וה ' ) 40 קלעי המלך , (' אלא אף להמשיך במתכונתם . כאן לא נתבססה ההצטרפות על ייסודן של 'קבוצות' או 'כיתות' המצטר פות ל'שכבות' או ל'דרגות / כמינהגה של בית"ר באירופה , אלא שמעיקרו של דבר נתחלקה ביתיר לגדודים , כשבכול גדוד ארבע פלוגות , ובכול פלוגה — שתי קבוצות , וכך מנה הגדוד 88 חברים , חיים קלגסבלד . בהרכבה של המיפקדה הראשונה נכללו מייד אריה שפירא , וטוביה ב . אשכנזי ( שהתפטר , 0 ו . ( 1927 . 5 . כמזכיר טכני ראשון שימש אליקים אריאלי . נקבעו שמות התארים : שר מאה , שר חמישים , ממדריגה ראשונה ושנייה . שר עשרים , ממדריגה ראשונה ושנייה . שליש ראשי . התפקידים לא היו כרוכים בתארים הקבועים . המפקד הראשי מנחם ארבר קיבל את מינויו מטעם מרכז הצה '' ר , וחברי המיפקדה הראשית היו בבחינת ממונים על ידו לתפקידם . המפקד הראשי שימש חבר מרכז ברית הצה"ר . כל החב רים כולם עשו עבודתם בהתנדבות שלימה . בישיבה הראשונה ( בתחילת אפריל ) " בהשתתפותם של ארבר , אדרי , אל חנני ואליהו , הוחלט לדחות לפי שעה את אירגונה של קבוצת המדריכים , וכן לדחות קבלתם של חברים בלתי מיפלג תיים . באותה ישיבה הוחלט לדרוש מן הצה"ר לחייב את כל בני 7 ו - ו 2 להיכנס לשורות ביתיר . בישיבה השנייה ( לאחר ימים אחדים ) החליטו הללו לקבל בלתי מיפלגתיים , אולם רק לניסיון לתקופה של שלושה חודשים . כיום הייסוד נקבע : 24 באפריל . 1927 בנוסחה הרשמי של פקודת הסדר הכללית , מס' 1 ( אפריל , ( 1927 מוצהר בלשון חדמשמעית : ' ברית תרומפלדור בארץ ישראל היא חלק ביתיר העולמית ומאחדת את כל הסתדרויות הברית בארץ . ' כאן נקרא המפקד , המפקד העליון , ולא המפקד הראשי , ובדומה , המיפקדה . על לשון ' עליון' ויתרו בהקדם . מתחילתה היתה בבית '' ר ארץ ישראל הקפדה חמורה על הצורה החיצונית , על התילבושת , וזו היה בה לעורר תשומת לב : כובעים אוסטראליים רחבי תיתורה , חולצת חאקי , עניבה שחורה , מיכ נסיים כחולים קצרים . ומתחילתה עסקה עיסוק גדול בתרגילי המישטר ( תרגילי סדר , ( אות ראשון לאופייה הלגיוניסטי . איסטניסים לא ראו את הצד החיצוני של בית"ר בעיין טובה , ואילו את פנימיותה לא הכירו כלל . ומצד אחר , כבר מת חילתה אף קיבלה על עצמה בית"ר עול של חובות בענייני ציבור , ובכללן עבודה למען קרן קיימת , קרן היסוד , הגנת השפה , הפצת הספר העברי ותוצרת הארץ , וכיו"ב . תפקידי המיפקדה הראשית הקיפו : עבודה צבאית , עבודה ספורטיבית , עבודה תרבותית , ולאחר זמן קצר - אף פעולה באירגונה של פלוגה סאניטארית , וכן באירגונה של פלוגה ימית . הקצינים 30 — ומעלה — היו מתכנסים לכינוסים מיוחדים . בכינוס הרביעי שלהם השתתף ז'בוטינסקי . כבר במאי , ועדיין לא אושרה בית"ר רשמית , יצאו החברים לפעולות לימי השבת , וכבר ערך המפקד באחת השבתות ביקורת כללית בגדוד . 41 גדוד זה ועמו גדוד הצופים א' לבית" ר - זה הגדוד שנתקרא לאחר מכן גדוד ה'נשרים' — יצאו בו ביום אל הירקון לתרגילים , וחזרו רק לעת ערב . כבר אז נעשה חוזה בעניין אספקת חולצות לחברים , וכבר נתכנסו עסקנים למען בית"ר בביתו של עורך הדין י . בן ימיני לטכס עצה לתכלית הבטחת תקציבה של בית"ר והת פתחותה . ( 47 במכון ז'בוטינסקי מצויה מחברת הפרוטוקולים של הישיבות הראשונות , השלישית בהן מיום . 1927 . 4 . 16 שם מצויות פקודות הסדר השבועיות מטעם מיפקדת בית ר ברובן . פקודת הסדר הכללית מספר 1
|
|