|
|
עמוד:36
ז'בוטינסקי וה'ראזסבייט' שמו של ז'בוטינסקי הילך הוד על המוני בית ישראל , ובייחוד נתפארה בו ציונות רוסיה . דמותו של ז'בוטינסקי היתה מוכרת למדי לחברי בית"ר ולמועמדים לבוא בשורותיה . ידועה היתה מילחמתו למען שוויון הזכויות ולמען תחיית הלשון העברית בגולה . ידועה היתה עמידתו בהגנה העצמית באודיסה ובארץ ישראל , וכן ידוע היה מאבקו למען הגדודים העבריים . ידוע היה כגיבור , אסיר ירושלים , כשם שהיה ידוע כנואם וכסופר בחסד עליון . משיכת הנוער אל ז'בוטינסקי נהיתה משיכת הנוער אל בית" ר שלו . אף צעיר בינוני , שהגיע אל בית"ר , היה בבחינת בעל הכרה בתוכנית בית"ר — החדמשמעית בעקרונותיה — יותר משהיו בעלי הכרה רבים מבני הנעורים שנצטרפו בדרך זו או זו אל תנועות נוער ציוני , שתוכניותיהן היו מפולפלות בדיאלקטיקה . מידה של התעלות הביאה לבית"ר נשיאת שמו של תרומפלדור עליה , ברם נזקקה לסיפרות אידיאית . על ביניינה הממלכתי הלאומי של האנושות . הסו ציאליסטים הציונים שיקעו את כל לבם ודעתם ב'חברה החדשה' שיקימו בארץ , וראו ב'קבוצה' שלהם חזות הכול . הרצל ראה את צרת היהודים , את צרתם של ההמונים של בית ישראל , ובמדינת ישראל ראה את התשובה האחת , הגדולה , לצרת היהודים . הרצל , שעלה יחיד אל הזירה הבינלאומית , העז לשאול את שאלת כלל ישראל . ההנהגה הציונית , שנחה על זרי הדפנה של הצהרת באלפור ומאנ דאט בינלאומי , היתה אחוזת אימה , כלפי פנים , כלפי האיזור הגיאופוליטי , כלפי הממשלה הבריטית , כלפי מדינות חבר הלאומים , כלפי התנועות הסוציאליסטיות המנפנפות בדגלים אגטי לאו מיים . ההסתדרות הציונית התעניינה בעלייתם של מעט יהודים וביישובם של מעט מן המעט בקבו צות - להקמתה של החברה החדשה בארץ ישראל . אומנם היתה תורתו של הרצל על 'מדינת היהודים' בבחינת דבר מובן מאליו בבית" ר . הציונות היא התנועה האחת , הגדולה , של העם הגדול , בשביל העם הגדול . בציונותו של ה'שמאל' הציוני ראו יסוד אוטופי , שלא יקרב אל התכלית הנרצה בזמן הנרצה , וסכנתו מתוכו מרובה . הבית '' רי , שלא האמין ב'חסד לאומים ' , אף לא האמין בחסד הסוציאליסטים , ולא עוד , אלא שאף נתן את דעתו לדברי אזהרתו של הרצל ב'מדינת היהודים' שלו : 'היהודים המשכילים והעניים נופלים עתה כולם אל מחנה הסוציאליסט , ובפרוץ המיל חמה בחיי החברה , תהי ידה בנו בראשונה , כי בשתי המחנות הערוכות זו מול זו , במחנה בעלי הרכוש כמו במחנה הסוציאליסטים , אנו עומדים אל מול פני המילחמה ' . השאיפה הקנאית לחידושה של מלכות ישראל מילאה את כל לבו של כל בית"רי מיומו הראשון בתנועתו . בהגדרתו את השקפתו הממלכתית דחה מלבו מחשבות של 'ציונות קטנה ' , צעידה בדרכי ' חובבי ציון' שהוגדרו על דרך הקיצור והסיס מה - דרך של יעוד דונאם ועוד עזי , דביקות בתורה של מרכז רוחני לאחד העם , אם אינה כרוכה ברוב יהודי בארץ ישראל ובמדינת יהודים , ( וז'בוטינסקי הסביר וחזר והסביר למחנה ולעם , שאחד העמיות במקורה אינה מבטלת את הש איפה לרוב יהודי , ועיין מאמרו של אחד העם ' שלוש מדריגות . ( ' בבית"ר גופה אפשר שדשו בהרצל מעט לפי מעמדו הרוחני הקובע בה , שכן היתה תורתו בחזקת מוחלט וודאי , שאין לערער עליו ואין הכרח להרהר בו . השאלה ששאל הבית"רי יומיום היתה : היאך יגשימה , היאך יגשימה הוא כיחיד , היאך יגשימה הדור הצעיר , והיאך יגשימה העם בכללו ז - את תשובת הלב והמוח קיבל הבית"רי בדוגמתו האישית הקורנת , במאבקו הרוחני ובדרכו המדינית .
|
|