לשאלת תכניתנו הכלכלית

עמוד:262

( 5 בלבד הסכום האמור , תמסור הקרךהקיימת למועמד , שסיים את המועד המלא של "שירות הכיבוש" שלו , חלקת אדמה לבעלותו הפרטית . אני מתחשב בכד , שכל זה עשוי להיות לא מספיק , ושעזרת הגולה בבניית ארץ ישראל עשויה להיות הכרחית גם בתחומים אחרים , כמו , למשל , בשביל רשתות בתי ספר ובתי הולים . יש דעה , שאפילו בעת שיסכימו וילמדו אוצר המדינה והיישוב עצמו לתת את חלקם המלא בענפי משק אלה , מה שמגיע מהם על פי הדין , — עדיין לא די יהיה בשביל אותה התנופה , הדרושה מנקודת מבט ציונית . הטעם לכד הוא , שהמדינה והיישוב יכולים להתחשב רק בצרכיו המקומיים המצויים , בעוד שהציונות רואה את הדברים מעבר למושגי ה"מצוי" וה"מקומי" < על בתי הספר שלנו לשרת לא רק את היישוב , אלא גם להשפיע השפעה על הגולה , ואילו העזרה הרפואית צריכה להביא בחשבון לא רק את מתיישבי האתמול , אלא גם את מתיישבי המחר . יש , כמובן , גם נקודת מבט הפוכה , בחלקה "פשטנית : " מה שניתן , תחת הלחץ הגדול ביותר , לקבל מאוצר המדינה ומן היישוב — זהו גבול התקציב ואין לעבור עליו . לא אדון כאן בוויכוח זה . הייתי מעדיף , כמו הכל , את נקודת המבט השנייה , אך עדיין איני רואה אותה כמוכחת סופית . מכל מקום , עתה , כשאנו נמצאים בשלב ה"פאליאטיווים" וה"מדיניות הקולוניאלית , " רחוקים אנו גם מתמיכה מלאה מצד אוצר המדינה וגם מכושר הפירעון המלא של היישוב . מכאן , שדרושה עזרת הגולה . ואולם , עזרה לשטחי פעולה אלו ולשטהי פעולה אחרים , " לא מסחריים , " אינה צריכה ואינה יכולה לבוא מטעם ההסתדרות הציונית ולא מטעם קרנותיה — קרן היסוד והקרן הקיימת . עזרה זו צריכה להיות עניינה של "היוזמה הפרטית" של קבוצות נפרדות בגולה . והטוב ביותר — של קבוצות ארציות . השיטה הנבונה ביותר יכולה להיות אצלנו שיטת ה"אימוץ . " למשל , יהודי דרום אפריקה "מאמצים" גני ילדים בגליל העליון , יהודי קנדה — בתי ספר בעמק , וכוי . שיעור מאלף מאוד במובן זה הוא "הדסה , " ש"אימצה" על ידי נשי ארצות הברית . אפשר לגנות את " הדסה" על אנוכיותה ועל דברים רבים אחרים ; אך דבר אחד ברור — היא יציבה , אינה חוששת מפני המשבר , ודווקא משום שקבוצה מוגדרת ושלימה רואה בה את ילדם ואת גאוותם המיוחדת . השגחתי בכך בארצות הברית -.שם מיד מזדקרת לעין אי מוחשיותה של קרן היסוד , החובקת זרועות עולם , וממולח — מוחשיותה הבולטת של "הדסה . " את "הדסה" אפשר "לאהוב , "

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר