|
|
עמוד:253
הם בזכרונם משהו בדומה ל"זמסטוו '" משופר בתוספת רשות להשתמש בלשונך . זו אינה ציונות . קשה לפקפק בעובדה , שגם מחברי תכניות כאלה עצמם מבינים את כל זאת , ואשר על כן כוונתם האמיתית היא אחרת . הם ודאי רואים בתכניותיהם רק תקופת מעבר ולא את מטרתה הסופית של הציונות ; רוצים הם , כפי הנראה , להשיג רק הפוגה , אתנחתא כדי עשר שנים , אפשרות להתחזק כראוי ולוא גם בקאנטונים אחדים ואחר — "עוד נראה . " ובזה הרי העניין — שלא "נראה עוד . " לא "נראה" דבר , פרט לחוסר אפשרות גמור לנהל התיישבות רצינית מחוץ לקאנטונים היהודיים ; ואם הכוונה היא לבנות את כל ארץ ישראל מדן ועד באר שבע על בסיס של " דו לאומיות" חוקתית , — הרי בכלל לא נראה במו עינינו בשום מקום בארץ ישראל התיישבות רצינית . לכן , חוזרים אנו ואומרים בפעם המאה ; אין להעלות על הדעת אפשרות של התיישבות במקום בו הרשות הממלכתית מכשילה אותה ; ועתה חוזרים ואומרים אנו , כי גם הקונגרס ה 15 הבין ואישר אמת זו . אלה המאמינים ברצינות , שאפשר לקבל את הסכמת הערבים לתכניות של " דו לאומיות , " או של "שיטת הקאנטונים , " אינם יכולים שלא להבין , שתמורת הסכמה כזאת על הערבים לקבל ויתורים רציניים וערבויות רציניות . אופיים של הוויתורים והערבויות , שהם עלולים לדרוש , ברור למדי . אם מדובר בהכרה בארץ ישראל כולה כמדינה "דו לאומית , " הרי הדרישה הערבית המינימאלית תהיה ערובה , כי לעתיד לבוא לא תבוצע , בלא הסכמתם של הערבים , כל רפורמה בחקיקה , לא ייעשה שום צעד מנהלי ולא יוענק שום זיכיון כלכלי . פחות ממינימום זה אף לא יעלה על הדעת להציע להם . מובן , שעצם ההנחה , שהערבים , שמספרם רב ממספר היהודים פי ארבעה בארץ ישראל הערבית , לא ידרשו פארלמנט שווה זכויות ובו ייצוג יחסי — הנחה זו כשלעצמה חורגת בהרבה מתחום החזייה המותרת . אד הבה נתאמץ ונתאר לעצמנו , כי הערבים הם מלאכים , וכי יסתפקו בזכות אחת בלבד — זכות ה"וטו , " כלומר , תינתן 5 מוסדות של מיניהל מקומי עצמי ברוסיה בשנים שבין 1864 ל , 1918 שבא במקום פיקוח האצולה על ענייני הכפר , פיקוח זה בוטל בעקבות ביטול צמיתות האיכרים ב . 1861 ב 1918 ביטל השלטון הסובייטי את פעילותם של מוסדות אלה , ותפקידיהם נמסרו לסובייטים המקומיים .
|
|