|
|
עמוד:131
על ארץ ישראל ה"דו לאומית" לשם פשרה עם הערבים הומצאה זה לא מכבר סיסמה חדשה : ארץ ישראל הדו לאומית . דומה , שמקורה בברלין , אולם עתה נתפסו לה גם כמה רודפי שלום בארץ ישראל . בכך הם מנסים להסתייג מן הלאומנים , החולמים בקול רם על "מדינה יהודית . " אני חושש מאוד , שמא יצטרכו משכיני השלום למצוא לעצמם "תהום" אחר . ככל שמכאיב הצורך לקלקל להם את הסךנאדה , שתוכננה בצורה כה מעודנת , הכרתנו העצמית המדינית מכריחה גם אותנו לצרף אליה , כבמקהלה , את קולנו הלאומני . כמובן , ארץ ישראל העתידה צריכה להיות בנויה , מבחינת הזיקה המשפטית , כמדינה "דו לאומית . " ולא רק ארץ ישראל . כל ארץ , שיש בה מיעוט אתני , ולוא הקטן ביותר , אך בעל הכרה לאומית , תצטרך , אחרי ככלות הכל , לפי השקפתנו העמוקה , להתאים את משטרה המשפטי לעובדה זו וליהפך למדינה דו תלת לאומית או בת ארבעה לאומים . אולם עם כל זה , יישאר הרוב — רוב ; ואם הוא גדול למדי במובן המספרי — למשל , נניח , אם הוא מהווה 75—70 אחוז של כל אוכלוסיית הארץ , — הרי בכל זאת תישא ארץ זו , למעשה , למרות שמירה קפדנית של כל הזכויות והחוקים , אופי של אחוזה לאומית של הרוב הזה עצמו . הסיסמה של "מדינה דו לאומית" אינה חדשה . כותב השורות האלה כתב בשכבר הימים , שפולין ( דובר אז בפולין הרוסית ) היא "ארץ הפולנים והיהו דים , " ועליה להיות בנויה , מבחינת הזיקה המשפטית , כ"חבל ארץ של שני עמים . " ואולם עוד לפניו הציג הנחת יסוד זו פובליציסט בונדאי אחד — איני זוכר את שמו — בווארשה עצמה . אני סבור , שהנחת יסוד זו היתר . נכונה בהחלט , למרות העובדה , שהיהודים בפולין הרוסית היוו רק עשירית מאוכלוסייתה . על כל מדינה , על כל איזור אוטונומי ועל כל עיר , שיש בהם שתיים , 1 ראה גם מאמרו של ז'בוטינסקי בעקרונות מנחים לבעיות השעה , הוצאת מכון ז'בוטינסקי , ת"א , תשמ"ב , 1981 / עמ' . 87-83
|
|