הציונות הפאשיסטית

עמוד:128

של עצמו , אלא שלהם , — לשם מה איפוא אצלנו מאבק על דעות , לשם מה בחירות , לשם מה ויכוחים בקונגרס — והקונגרס עצמו ? או אז נהפך כל הציבור הציוני לאבסורד מיותר . אדם או קבוצה , שנולד אצלם רעיון חדש , חייבים אז פשוט להציעו לפני ה"מנהיגים" ; ואם ה"מנהיגים" ידחו אותו לחלוטין , יסתיים בכד העניין ; אין טעם להוסיף ולהיאבק , אין טעם לרכוש תומכים , אין טעם להופיע בקונגרס , — הרי בקוראן לא נרשם הדבר הזה , משמע , שהספר יועלה באש , משום שמוחמד חייב בכל התנאים להישאר נביא . שטות עוד יותר גדולה תתקבל כאשר , בסופו של דבר , יהיה צורך בכל זאת לבחור ב"לידרים" חדשים — דבר שהוא בלתי נמנע במפעל המתמשך לאורך ימים . משמע , ששוב נבחר אותם על פי סגולותיהם האישיות : כשרון הנאום , ידיעת שפות , נימוסים , היכרות עם אצילים ומצביאים , "מאגנטיזם אישי" וכר . ' אם בנוסף לכך יתגלו אצל האדונים הבוחרים "ילדי שעשועים" שונים , או אז יהא מעניין להאזין לעסק לבלרות זה . איך למדוד , במידת השתכנעות אובייקטיווית , תכונות שאינן ניתנות לשקילה כלל ? בשפה האנגלית עוד אפשר לערוך בחינה ; אבל היכן המאזניים לשקילת פרטיו חיוניים כל כך , כמו , נגיד , "קסם אישי" תוך יישומו , נאמר , לגבי טיפוס ממוצע של שר מושבות אנגלי ? אני חושב כי למותר עלי להתנצל על הנימה הקלילה שבדברי . בלשון חמורה יותר ניתן לומר , שאין כל ה"אידיאולוגיה" הזאת ראויה למשהו אחר , מאשר ללגלוג . משום כך גם כיניתי את המושג האנגלי "לידר" מושג אידיוטי . אני חוזר , האנגלים עצמם אינם מקבלים אותו ברצינות ; ואילו אצלנו האמינו בו בהתלה בות של קרתן , שנקלע בפעם הראשונה למסעדה בעיר הבירה וקד קידות לפני השוער השווייצארי זהוב המדים . באנגליה בוחרת כל מפלגה לעצמה את נציגה , ולפי זכרון עבר ישן היא מכתירה אותו בתואר "לידר ; " אבל , למעשה , אין הוא אלא פשוט יושב ראש הוועד המרכזי , והוא נשאר על כנו כל עוד הוא מציית להוראותיה של ועידת המפלגה , ובמצב של חילוקי דיעות — לא הוועידה מוותרת על דיעותיה , אלא פשוט היושב ראש הוא שפורש . אצלנו הפוך הדבר . שלא מרצון עולה בזכרוננו הפתגם ו העמד אותו להתפלל לאלוהים , והריהו מנפץ את ראשו . לפי שעה ייחדנו את דברינו לצד השטויות שבדבר ; אבל יש גם צד של כיעור . כבר עצם העובדה , שבקרב הנוער הגדל אצלנו מחדירים את הכלל . לא לשפוט , לא לייגע את המוח , אלא ללכת לכל שיצוו עליהם בעלי ההשראה האלוהית — זה בלבד הוא כיעור ציבורי . בתוקף הכיעור מתחולל הרעש סביב שמות ייחודיים , על ידי עצם החדרתו של המונח "מנהיג , " מה שיוצר את הרושם , שתנועתנו חיה , כביכול , לא בזכות אלפי אנשי השורה , בעלי התלהבות ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא