|
|
עמוד:126
לחשוב עצמם לאדוני המצב 5 בכל ויכוח בין הערבים לבין הממשלה , על ידי שהם מצרפים את קולותיהם ל 11 הפקידים או ל 10 הערבים , עשויים הם להכריע את המערכה לצד זה או אחר . אך , למעשה , בתנאים של ארץ ישראל , זו אשליה מגוחכת , ללכת יד ביד עם הערבים נגד הממשלה — לא יוכלו היהודים לעולם , וזאת למען האינטרסים שלהם עצמם ; יהא המינהל בארץ ישראל אשר יהיה , לעולם לא יהיו הצעותיו מזיקות בשבילנו יותר מאשר הצעות הערבים . זה נובע מעצם העניין . לפיכך יהא על הנבחרים היהודיים להצביע תמיד בהכנעה יחד עם הממשלה . לעולם , בשום מקרה שניתן להעלות על הדעת , לא יוכלו הם אפילו לאיים בהצבעה נגד גוש הפקידים . קולותיהם יהיו אחת ולתמיד תוספת מובטחת לקולותיהם של ממוני הממשלה . לכן לא יתחשבו בהם , ובדין . מכאן נובע בבירור , כי בהרכב שכזה אין "הפארלמנט" בארץ ישראל קביל לגבי דידנו לחלוטין ; וכן , כי הסכמתנו לתת לו גושפנקא בעצם נוכחותנו בשלב הראשון היתה עשויה להיות אחת השגיאות הגסות של מדיניותנו ; וכן ברור , כי לחזור עליה בנסיון החדש — אסור . וכאן , כמובן , שוב מתגלה מחלתנו , שעליה דיברתי כבר פעמים רבות : כשאר מנסרת בחלל העולם אי שם מלת סיסמה "ליבראלית , " צועקים אנו "הידד . " אין אנו מבינים , שאין מלים ליבראליות , אלא שיש מושגים ליבראליים . לעיתים קרובות מסתתרים מתחת למלים ליבראליות מושגי דיכוי : ואז ערכן של המלים הללו כערך פרוטה שחוקה , ואין כל צורך להסיר לפניהם את הכובע . על כל צעד ושעל מזדמן לשמוע , אפילו מפיהם של בני אדם לא טיפשים , התבטאויות שכאלה : "האם אפשר להתנגד להנהגתם של מוסדות ייצוגיים ? פארלמנט — מלה קדושה . והאם אפשר להתנגד לכך , שבפארלמנט בארץ ישראל בתנאים הנוכחים , יהוו הערבים רוב ? הרי נציגות פרופורציונאלית הן מלים מקודשות . ומשום כך יש להסיר את הכובע ולהסכים . " די להמשיך בהתבטאויות אלו עד סופם ההגיוני , כדי להבין , עד כמה מגוחכות הן . אם להיות עקיבים , כי אז יש לתמוך בדרישה הערבית בשלמותה : פארלמנט אמיתי , מהימן , כלומר , בלי להטוטים שבעזרתם מצרפים אליו חברים ממונים על ידי הממשלה ; ואחר כך יש להקים גם מיניסטריון אחראי , שהרי גט זו מלה מקודשת . ואז , בסופו של דבר , צריך להסכים על שיטת מינהל , שתשים קץ לציונות לגמרי . עלי לחזור ולומר : אחת משתיים , או שהציונות נוגדת את עקרון החופש ,
|
|