שלוש שנותיו של האדון סמואל [ב]

עמוד:58

במישהו ממנהיגיהם הנוצרים , מאלצים אותו להתפטר — וכלל ועיקר אינם מתביישים בזאת , אף על פי שאחריותם כלפי אותו השר , שהם עצמם בחרו , גדולה בהרבה מן האחריות שיש לנו היהודים כלפי האדון סמואל שלא אנו בחרנו בו . אילו גם היתה בשעתו למינויו של האדון סמואל משמעות של תקדים , כלומר , אילו היה במינויו משום סמל , שמעתה ואילך יהיו כל הנציבים יהודים , הרי גם אז לא היה מן הצדק לדרוש , שהנסיון הראשון יהא בהכרח מוצלח . הנסיון הראשון נתגלה כלא מוצלח , אך מכך בהחלט לא משתמע דבר . שנית , אץ כל יסוד לדמות בנפשנו , שדתו של האדון סמואל היא תקדים למינויים אחרים לעתיד לבוא לאותה משרה בארץ ישראל . אין רואים את העניין הזה כך , לא במשרד המושבות ולא על הר הזיתים . לכן , גם אם נעמוד על נקודת מבט זו , כלומר , — נציב עליון יהודי ויהא הוא בלתי נסבל כאשר יהיה , חשוב לנו , בתורת "סמל , " "דגל / ' "שלט" וכר' וכוי ... ( כלל המונחים מסוג זה עשיר מאוד , הואיל ונימוקים אחרים , חוץ מאלה , לא נשארו בפי מצדדיו של האדון סמואל , והם משתדלים בכל דרך להשחיז ולמרט את נשקם האחרון ) — הרי אז צריך לזכור , שאריכות ימיו של ה"סמל" אינה מובטחת — ועל כך אנו סובלים מנזק הרסני עמוק , לא באורח סמלי , אלא בפועל ממש . שלישית , הגיעה העת לומר , למען ישמעו הכול , כדרך הדברים , כי הסמל הוא ריק מתוכן וערכו כערך פרוטה שחוקה . אסור שתנוגן "המרסלייזה" רק כדי שאתייצב דום ובני אדם ינצלו את הדבר לשדידת ביתי . אם תחת דגל כחול לבן מסתתרת "סחורה שחורה , " הרי הדגל אינו אלא סמרטוט . חולשתנו לגבי סמלים היא אחת המחלות הישנות של הגיטו שלנו — עוד אבותינו נהגו להתנחם בכך , שאם אין לנו "זכות מושב , " הרי הוראץ ( נפתלי הירץ ) גינצבורג — הוא בארון . עתה רוצים לשכנע אותנו , שאם במקום נרות חנוכה יידלקו על הר הזיתים אורות האשוח של חג המולד , יחדלו היהודים מלהתעניין בארץ ישראל . אלה דברים ריקים . אחרי פרעות יפו אמרו אפילו החרדים ממאה שערים במפורש , שלהתפלל בבית הכנסת הם יודעים בעצמם , ואילו נציב דרוש להם בעיקר , כדי שיערוב לבטחון האזרחים . איש מינהל סמלי אין בו כדי לשמש פיתיון : כל מה שהוא יכול לגרור אחריו , הריהם עוד סמלים , כלומר , החלטות במקום כסף , החלטות במקום עולים . 7 בימי השלטון הבריטי בארץ היה משכנו של הנציב העליון בבניין אוגוסטה ויקטוריה בגבול הר הזיתים והר הצופים , עד שניזוק הבניין ברעידת האדמה ב ל ' . 192 משפחה יהודית ברוסיה שבניה נתעלו לתואר בארון . יוזל יוסף בן גבריאל , ( 1878-1812 ) הבנקאי והקבלן , היה הבארון הראשון , והוראץ ( נפתלי הירץ ) ( 1909 -1 & 33 ) היה בנו .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר