|
|
עמוד:187
לפי הוראות מלמעלה , הודיעה על כינוס קונגרס לשם בחירת הכאליף — והקונגרס צריך , לפי דעתם של השייח'ים הנכבדים , להתכנס בקהיר דווקא , מה שמבטיח מראש החלטה רצויה להם ? חוץ מפעולות רשמיות אלו , מתהלכות שמועות על התרוצצות ועל תובעים לכתר הכאליפות במרכזים אחרים של האיסלאם . זוהי , כפי הנראה , התחלה של היסטוריה מסובכת וממושכת . שנית , תסתיים הפרשה ככל שתסתיים , מובטח הדבר ששוב לא יוחזר לכאליפות הקסם , שאבד לה עוד לפני עשרות שנים . המו & ג האמיתי של "כאליף" אין להפרידו מן המושג של עוצמה ארצית . בדברי ימי האיסלאם היה הכאליף תמיד ראש מעצמה גדולה וחזקה , או , לכל הפחות , ראש מעצמה גדולה לשעבר . לא קהיר ולא מכה אינן נמנות במסגרת דרגה זו . קיצורו של דבר , יוענק התואר הזה למי שיוענק , כוחו הממשי לעתיד לבוא יהא פחות משהיה לו עד כה ; והאחדות , שנהפכה זה מכבר להזיון שווא , עשויה רק לאבד במחלוקת הממשמשת ובאה גם את חזותה הדמיונית . מכאן נובעת מסקנה פשוטה . 220 מיליון אנשים , ואולי עוד יותר מכך , נימנים עם מאמיני האיסלאם ; אך "האיסלאם" בתור גורם אחיד ושלם במערכת היחסים הבינלאומיים , אינו קיים בפועל . אפשר להחריב מדינה נוצרית , ועם זה נשארים עמים נוצרים אחרים בנייטראליותם , אם אין להם אינטרסים כלכליים מיוחדים ; ממש כך אפשר גם כעת , כשם שאפשר היה גם לפני מאה שנה , להביא לסכסוך עם איזה עם מוסלמי שהוא עד איזה סוף רצוי שהוא , בלא שנסתכן בגרימת אי אלו סיבוכים בעלי ציביון פאן איסלאמי . האיסלאם , כמו כל דת אחרת בעלת אותה רמה מוסרית , הוא כוח מוסרי גדול וחיובי . ואולם אין זה שייר לעניין הנידון . בתור דחליל פוליטי — והרי דווקא במובן זה מסתמכים עליו כעת לעיתים קרובות ביותר — אין האיסלאם קיים . ובוודאי גם אלה המסתמכים עליו יודעים זאת יפה , אלא שהם משתמשים במליצה ישנה רק בתור סיסמה פופולארית לשם הפחדת המתנגדים , אף על פי שהם עצמם אינם מפחדים מפניה . יש , למשל , עתונים אנגליים , שבאותו גליון עצמו הם דורשים לחסל את הציונות , "כדי שלא לגרות ולהתיז את עוצמתו האיומה של האיסלאם , " ומיניה וביד , מייעצים הם לדכא את מצרים עד עפר , בהבטיחם , שמעשה זה לא ישפיע כלל על יחסיה של אנגליה עם תורכיה , אפגאניסטאן , חיג'אז , פייצל , עבדאללה — ואפילו לא עם מוסלמי הודו , שעליהם ידובר להלן . ובעניין זה , אני אומר , שהם צודקים בהחלט : לא ישפיע כלל .
|
|