|
|
עמוד:122
על הפרלמנט לארץ ישראל הסנסאציה הקרובה בעולמה הערבי של ארץ ישראל , תהיה , כפי שאפשר לצפות , הופעתה רבת המשמעות של "תנועה מתונה" חדשה . את רעיון התנועה הזאת מפיץ עתה במרץ משהו באפור ; קשה לומר מיהו , אך דבר אחד אינו מוטל בספק — הקפיץ הראשי מוסתר בתוך המינהל האנגלי על הר הזיתים , ואולי אפילו בלונדון . נקווה , כי לכל הפחות הפעם אין בעסק הזה קפיץ יהודי . עד כה כבר בזבזנו כמה פעמים כספי יהודים על הזנתם של ועדי "ידידות , " שלעיתים קרובות , בסופו של דבר , פנו לנו עורף וקמו נגדנו . ההבדל בין מפלגה "מתונה" לבין אותה מגמה של המדיניות הערבית , שנגלתה לנגד עינינו עד כה , אינו נעוץ כלל ועיקר בהתייחסות לציונות . ה"מתונים" — אף הם מתנגדים להצהרת באלפור ולעליה היהודית ככל המנהיגים הערבים של היום . ההבדל הוא בשיטה . המנהיגים של היום אומרים : " הואיל וכבר התחילו לוותר לנו , הרי אין לקבל כל ויתורים שהם , עד שלא נשיג את הכול " . ולהיפך , המתונים אומרים : "מדיניותכם היתה במקומה עד לאישורו של המאנדאט . ואולם עתה כיון שאושר , יש בכל זאת להתחשב בו . על כן יש לשנות את הטאקטיקה . להבא יש לקבל כל ויתור , ואחר לדרוש ויתורים נוספים . " יש לד , למפלגה חדשה זו בקרב הערבים סיכויים להצליח . ראשית , משום שהם אכן למדו כל צרכם את האל"ף בי"ת הפוליטי , כדי שלא להתעלם מעובדת אישורו של המאנדאט . מכאן אין להסיק , שהם נוטים להעריך יתר על המידה עובדה זו . כשדחו נציגי הערבים את ההצעה בדבר "הסוכנות הערבית , " הודיעו , עם זאת , כי הם רואים בהצעה זו תקדים , המוכיח , כי המאנדאט נחשב בעיני ממשלת בריטניה למסמך "גמיש . " במתן פירוש כזה לתמרונו האחרון ( לפי שעה ) של האדון סמואל הם צודקים בהחלט : מובן , שבמקרה זה הביעה מעצמת המאנדאט נכונות לשנות את המאנדאט , וכיון
|
|