|
|
עמוד:108
דבר זה מתייחס גם אל הערבים . עושי השלום בקרבנו מנסים לשדל אותנו , כאילו הערבים הם או טיפשים , שניתן לרמותם על ידי ניסות "מרוכך" של מטרותינו האמיתיות , או שבט אוהב בצע , שיוותר לנו על בכורתו בארץ ישראל תמורת רווחי תרבות וכלכלה . אני מסרב לחלוטין לקבל השקפה זו על ערביי ארץ ישראל . מבחינה תרבותית הם פיגרו מאחרינו ב 500 שנה , מבחינה רוחנית אין הם מחוננים בכוח הסבל שלנו , אף לא בכוח הרצון שלנו ; ואולם בזה גם מסתיים ההבדל הפנימי בינינו . הם פסיכולוגים דקי הבחנה בדיוק כמונו , ובדיוק כמונו נתחנכו מאות בשנים על שיטת הפלפול החריף : נספר להם מה שנספר , הם מיטיבים להבין את הנעשה במעמקי נשמתנו , כשם שאנו מבינים את הנעשה במעמקי נשמתם . ואל ארץ ישראל הם מתייחסימ , לכל הפחות , באותה אהבה אינסטינקטיבית ובאותה קנאות אורגאנית , שבה התייחסו האצטקים אל מכסיקו שלהם , או הסיאוקסים אל הערבה שלהם . החזייה על כך , שהם יסכימו מרצונם להגשמת הציונות תמורת נוחיות תרבותית או חומרית , שעתיד להביא להם המיישב היהודי , — הזייה ילדותית זו נובעת אצל "חובבי הערבים" שלנו מאיזה יחס של בוז , שיסודו בדעה קדומה , אל העם הערבי , מאיזו הצגת דברים בלתי מבוססת על גזע זה , הרואה בו אספסוף רודף שלמונים , המוכן לוותר על מולדתו תמורת רשת טובה של מסילות ברזל . הצגת דברים כזאת אין לה שום יסוד . אומרים , שלעיתים קרובות ניתן לשחד ערבים בודדים , אך מזה אין להסיק , שערביי ארץ ישראל בכללותם מסוגלים למכור את רגש הפאטריוטיזם הקנאי שלהם , רגש שאפילו הפאפואסים לא מכרו אותו . כל עם נלחם נגד מיישבים כל עוד יש לפחות זיק של תקווה להיפטר מסכנת ההתיישבות . כר עושים וכך יעשו גם ערביי ארץ ישראל כל עוד יש להם לפחות זיק של תקווה . רבים מאתנו עדיין סבורים בתמימותנו , כאילו חלה איזו אי הבנה ; הערבים לא הבינו אותנו , ורק משום כך הם נגדנו ; ואולם אילו היה אפשר להסביר להם , עד כמה צנועות הן כוונותינו , היו הם מיד מושיטים לנו את ידם . זוהי טעות , שכבר הוכחה לא אחת . אזכיר מקרה אחד מרבים . לפני שלוש שנים , בעת ביקורו של מר סוקולוב בארץ ישראל , נשא הוא שם נאום גדול על אותה אי הבנה . הוא הוכיח בראיות חותכות , כי הערבים טועים טעות מרה , אם הם חושבים , שאנו רוצים לקחת מהם את רכושם , או לגרשם , או לדכאם ; אפילו אין אנו רוצים בממשלה יהודית ; אנו רוצים רק בממשלה המייצגת
|
|