|
|
עמוד:44
בתקיפות נגד מסירת גורלו בידי ידיים חסרות אחריות . ואולם , מי מתחשב בקונגרס ביהודי ארץ ישראל ? היכן , מתי , יהא לאל ידי היישוב להכתיב את תנאיו ? רק אם יגישו ציריו אולטימאטום , תוך שהם מסתמכים על זכויותיהם הגדולות לסמכות עצמאית המוענקות ליהודי ארץ ישראל אף לפי החוקה — עד לזכות לפנות ללזבר הלאומים . ואולם גם היישוב חסר עדיין אותו חוט שדרה , הדרוש למדיניות האולטימאטום . והרי אין מתחשבים עתה באווירה השוררת אצלנו באלה , שאין להם לא כסף בכיסיהם ולא איום בחיקם . כמו תמיד , תיושב המחלוקת בכוח פעילותם והתמדתם של אנשים בודדים . ידוע לי , שבקרב מתנגדי הרפורמה יש אנשים בעלי מוניטין ציבוריים חשובים . ואולם , כמה מהם ייענו לקריאה האחרונה — רק לאלוהים פתרונים . והרי קשה לשכוח תופעות , שהיינו עדים להן בשנים האחרונות — דווקא באותם חוגים מצומצמים , שבהם נדמה היה , שנתאספו כל אישי התנועה החשובים . יומנן של תופעות אלו כבר מצביע לא על גמישות קיבוצית , אלא על גמישות אישית מובהקת . יש גם תופעה כזאת : Neinsager ( אומר לאו ) עד לערב האחרון , ואולם ברגע המכריע מתגלה הגמישות . תוך שאני מדבר רק בשמי הפרטי , עלי לומר : אילו היה עלי להישאר בחבורה הזאת , הייתי פוחד מאוד מפני אפתעות . לידידים , שיסעו לקונגרס וינסו ליישר את עמוד השדרה שהתמעך ולתת לו ציר ברזל , מאחל כותב השורות העגומות האלה מקרב לב ניצחון . ואולם לטובתם הם — מוטב ש' היו ספרי החשבונות של התנועה פתוחים וגלויים לפניהם .
|
|