|
|
עמוד:295
היומון התורני של הרוויזיוניסטים בארץ ישראל "בחזית העם" ( סתם " העם" עדיין אסור ) מביא במלואו תזכיר על המיפקד , שהגיש המרכז הרוויזיוניסטי דשם לנציב העליון . זהו מסמך מצויין , ענייני , משכנע , מנוסח בנימה שלווה ורצינית . כשיתחילו מנהיגיו הרשמיים של היישוב והעיתונים האופיינים להם לזעוק נגד תוצאות המיפקד ( הם כבר מתחילים זאת מעט מעט , ( לא יעלה בידם להמציא שום נימוק , שאיננו בתזכירם של הרוויזיוניסטים . אין שום דבר מפליא בכך ו נימוקים אלה שימשו מכבר שיחה בפי כל . דבר אחד לא היה ו מסקנה . קשה להחליט , מי בארץ ישראל חסר כשרון יותר : הפקידים הבריטיים או המנהיגים היהודיים . פרשת רצח שטאל וזוהר באותו יומון מודיעים על מלה גאונית שאמר מר ספייסר , המפקח הכללי של משטרת ארץ ישראל . כשנודע לאיפרכוס זה , שהיישוב דואג לגורלם של שטאל והבחורה זוהר , שיצאו לטייל לפני חודשים מספר ולא שבו , פסק פסוקו 1 "יש לשער , שהם משתעשעים בבירות . " עתה , כפי שידוע , מצאו את השניים הרוגים וקבורים בחולות לא הרחק מסידני עלי בדרך להרצליה . ומצאו אותם לא אנשי משטרת מר ספייסר , אלא היהודים . את כל החקירה ניהל מר אברהם שפירא מפתח תקווה , אדם אהוד מאוד בארץ ישראל , שברשימת השירות שלו אין זה כלל שירות ראשון שלו בשדה פעולה של הגנת היישוב . לא נגזים , אם נאמר , שלא רק היהודים , אלא גם כל הערבים ההגונים היו שמחים , אילו שימש אברהם שפירא במקום מר ספייסר . הדבר המעיד במובהק על כישרון במקרה זה הוא , ששפירא ניהל את חקירתו בלא ידיעת המשטרה הממוסדת , תוך שהוא מסתיר ממנה בקפדנות כל מה שעשה — עד לרגע האחרון , כשהביא את השוטרים למקום ואמר להם : חפרו ! שיטה נבונה מאוד . מי יודע , שמא היה מתגלה אותו קבר ריק , לולא זהירות פיקחית זו ? הזכוונ לעגודה השבועון הרוויזיוניסטי בירושלים "במערכה , " שהופעתו שוב הותרה זה לא מכבר , מודיע על עימות כזה : "בחדרה לא רצו האיכרים למלא את חובתם הלאומית ומסרו את פרדסי התפוזים שלהם לידי קונים ומוכרים ערביים , ואילו אלו מסרו את קטיף התפוזים לאותם הפועלים הערביים , שבהזדמנות הראשונה כורתים את עצי היהודים . הפועלים היהודים התמרמרו
|
|