|
|
עמוד:293
בקאלה נתקבלו פה אחד כמה סעיפים שמעצם טבעם אינם ניתנים לערעור לחלוטין . ואלה הם : ( 1 ה"ברית " חדלה מלהיות חלק של ההסתדרות הציונית , נעשתה לארגון ריבוני ואינה חייבת לסור למשמעתו של אף אחד בעולם ולא להגיש לו דין וחשבון , פרט לכינוס של עצמה . ( 2 כל חברי ה"ברית" כפופים למשמעתה ; אם בתוקף השתייכותו של חבר זה או אחר להסתדרות הציונית , מתעורר אצלו ניגוד ביו משמעת ה"ברית" ובין משמעת ארגון אחר כל שהוא , מחוץ ל"ברית , " הרי זכות הבכורה נתונה למשמעת ה"ברית . " ( 3 מי שרוצה רשאי לשקול את השקל , להשתתף בבחירות ההסתדרות הציונית , לנסוע לקונגרסים שלה ולהצביע שם . ומי שאינו רוצה רשאי שלא לעשות כל זאת . לא לזה ולא לזה אין שום שייכות ל"ברית" ולפעילותה שלה . סעיפים אלה קבועים בהחלט . כל ניסיון לשנותם יהא ניסיון לפילוג . החלטת הכינוס בבוקובינה — "לא להרשות לרוויזיוניסטים בודדים להסתלק משקילת השקל , " או שזו אי הבנה , או קריאה לפילוג : ב"ברית" יש אנשים , שאינם רוצים לשקול את השקל ולא ישקלוהו , לכן כל הפאראדוכס בעניין החובה לרכוש את השקל הוא פאראדוכס בעניין הוצאתם של אנשים אלה מה"ברית . " ודברי פלפול אלה — כל הדיבורים על כך , שכל עוד יהיו בהרכב ה"ברית" שוקלי שקל , לא תהיה ה"ברית" מסוגלת לעשות את עבודתה שלה — דברי פלפול הם , שכן אלה האומרים כך , יודעים כל עצמם , שיש לנו אנשים , שלא יוותרו עתה על השקל , ואם יוטל עליהם "איסור" לשקול את השקל , פירוש הדבר , להוציא אנשים אלה מן ה"ברית ; " אולם להוציאם אין הם עצמם רוצים , ועל כן לשם מה כל המלל הזד , חסר התועלת , שדינו כדין חריקת דלת שציריה לא שומנו ? צריך ללמוד לחשוב בהיגיון וללכת לפי מסקנות ההיגיון בלא חריקות . הגיון החיים במקרה שלנו הוא כזה , שאם היו מתכנסים בקאלה מחברי אותן החלטות חסרות התועלת , נושאי הנאומים וכותבי המכתבים , כי אז היו הם עצמם מגיעים בדיוק לאותו הסכם . אין לשנות בו דבר .
|
|