|
|
עמוד:288
שתדלנות להשגת זכויות ליהודים ברומניה וכר , אך זה לא שינה את הדמות שנשתוותה לקהילה האנגלית היהודית — דמותה של קהילה נידחת . בתוך סביבה זו החל גרינברג להחדיר ברוב כישרון את ה"רעל" החריף של הלאומיות היהודית בקנה מידה עולמי . הוא שמר על כל המסגרת ה"משפח תית" וה"ביתית" של כתב העת הישן : כקודם לכן פורטו בו כל החתונות , הלידות , הפטירות , חגיגות בני המצווה , הנשפים והמסיבות בכל קהילות אנגליה , ולס , סקוטלנד ושתי האירלאנדיות . שם צויין מה לבשה העלמה ננסי גנ 0 ב 1 ר 1 ( כלומר , גינזברג ) בנשף המסכות שנערך לטובת "מחסה לעניים" בעיר סו 1 נםי . כקודם לכן נפרדים על עמודי ה"ג'ואיש כרוניקל" חילופי דברים ופולמוסים שאין להם סוף בשאלת הדרשה שהשמיע אשתקד ראביי אחד ושמו מאטוק אי שם בבית כנסת "ליבראלי" וכיוצא בזה . אלה הם פרטי הווי ביתי , אך , כפי הנראה , נראים הם מהותיים בעיני אותה חברה . ועם זאת נעלמה לחלוטין אותה נימה "שמנונית , "" הגורמת לכך , שהקריאה בכתב עת דומה , היוצא לאור ביבשת אירופה — ה"יזרעאליטישה פאמיליינבלטר — , " היא בלתי נסבלת . נעלם הרטט הפאטריוטי הנצחי בנימת המאמרים , נעלמה הקידה הקבועה לפני ארץ הלידה והממשל והתרבות המקומיים , נעלמה כל אותה שביעות רצון עצמית , מ"סעודתך ומאשתו — , " תכונה שכונתה בגיטו האמריקני "אול רייטניות . " גרינברג כינה את היהודים במפורש , שחור על גבי לבן , לאום , את התנועה היהודית — לאומיות , ואת מטרת הציונות — מדינה יהודית . גרינברג היה הראשון , שביטא בבירור , שחור על גבי לבן , את המלה "בגידה" בהקשר למדיניותה של אנגליה לגבי ארץ ישראל . גרינברג היה אחד הראשונים , שהצביע על אופייה המזיק של פעילות הרברט סמואל . למן הרגע הראשון ועד יום מותו נלחם הוא נגד מזימת ה"סוכנות היהודית" המעורבת . הוא היה הראשון , עוד לפני צאת ועדת שאו לארץ ישראל , שחשף את אופייה המזוייף של ועדה "פארלמנ טרית" זו , כביכול . הוא פעל תמיד למען ציונות מדינית רבת משקל , תקף בחריפות את העדר יחס הכבוד אליה , הן מצד ממשלת בריטניה והן מצד ההנהלה הציונית . "כעסו" עליו גם הציונים הרשמיים וגם ה"אול רייטניקים" המתבוללים . אלה האחרונים אפילו ניסו להקים לו מתחרה וייסדו את השבועון "ג'ואיש גארדיאן , " השקיעו בו אלף לירות ובכל זאת נאלצו זה לא מכבר לסגור אותו . גרינברג נתגלה כבלתי מנוצח . אפילו אלה ש"כעסו" עליו לא יכלו להסתדר בלא המידע המדהים בעושרו של ה"ג'ואיש כרוניקל 25—20 , " עמודים ענקיים באותיות זעירות — שבוע שבוע . גרינברג ידע היטב , שכוחו של העיתון נעוץ במידע שבו , שהאמצעי העיקרי להקניית רעיונות מפיחי מרד הוא — לא לשכוח להודיע , שגברת ססיליה ג'ויס ( כתובת ) תרמה
|
|