|
|
עמוד:284
חדרה בחדרה הוכו פועלים עברים בידי שוטרים אנגלים וערבים במשותף . סוכנות הידיעות יט"א מוסרת , כי השופט הרכבי גזר על הפועלים שנאסרו עונשים שהיו צפויים על פי החוק ( התורכי , ( ועם זאת הרהיב עוז בנפשו להעיר שהמשטרה פעלה ב"אכזריות . " אכן , זהו אומץ לב אמיתי , שכן בתנאי ארץ ישראל , כשהשופט הוא יהודי , עשוי העניין להסתיים בזה , שלא צמרת המשטרה תסבול מכד , אלא השופט עצמו . בעצם מהווה ההתנגשות בחדרה פרק חדש בסיפור מתמשך ועגום של המאבק על עבודה עברית . שוב קיבלה המושבה לעבודה כמה מאות ערבים , תוך עקיפה גלוייה של הפועלים היהודים והחרמתם . המצב היה רע תמיד , אך עתה הוא גרוע משהיה אי פעם , כי הרתיעה , מבחינה מוסרית , מפני העדפתה של עבודה לא עברית , נחלשה , למרבה הצער , בקרב היישוב . עוד זה לא מכבר עמדו כל ההתאגדויות הציוניות בארץ ישראל במידת כנות גדולה או קטנה , אך בתוקף , על העיקרון : במפעלי היהודים יש להעסיק פועלים יהודים . בתקיפות גדולה מכל עמדו על כד , כמובן , מפלגות הפועלים היהודים . היו איכרים רבים שלא התחשבו בכך , אך הם ידעו , למצער , שכל היישוב הציוני , בעל ההכרה , דן אותם לחובה ; היה עליהם להתנצל , אפילו להגיב ברוגזה , ועובדה זו כשלעצמה הגבירה את התקווה , שבהדרגה הם " ייכנעו ; " ואכן , אחדים החלו להיכנע , ומספר הפועלים העברים גדל בשנים האחרונות אפילו במבצריהם האיתנים ביותר של חסידי אותו הלך רוח . אולם אחר מאורעות שנת 1929 עלתה על דרך הוויתורים דווקא מפלגת הפועלים השלטת . אין אנו זוכרים בעל פה את החלטות כינוסה או ועדותיה , ולא נוכל לערוב לכך , שהוויתורים הועלו גם על הכתב בניסוחים הרשמיים י אך בעיתונות הרשמית של תנועת הפועלים החלו להתפרסם מאמרים בחתימתם של האנשים המוסמכים ביותר במחנה הזה , בנושא , שלפיו כל הפועלים הם אחים , בלי הבדל לאום , שהפרולטאריון היהודי עצמו אינו רוצה לנשל את הפרולטארים הערבים ממקומות העבודה התפוסים בידיהם זה מכבר בפרדסי היהודים , ושיש להנהיג כאן "פרופורציה" וכר ... כל זה הרשים במיוחד , כי באותו פרק זמן — בעיקר בעיתונות הפועלים — קם רעש גדול סביב נושא ההתקרבות אל הערבים , ההסתלקות מחלומותיו של
|
|