|
עמוד:281
צריכה לנצח , החל בעריכת רשימת המועמדים וכלה במנייז הקולות , ועדת בחירות בלתי תלוייה , ועם זאת , ועדה פאריטטית , המורכבת ממספר שווה של נציגי שני הזרמים העיקריים של הרוויזיוניזם דהתם . מארץ ישראל כותבים לנו : "והרי , ועדה פאריטטית כזאת פירושה , — ראשית , הבעת אי אימון במרכז הנוכחי ! שנית , מתן גושפנקא לארגון מתבדל , שנוצר באורח בלתי חוקי , והמקיף בקושי שלוש עשרות חברים , של הסתדרות שוות זכויות . " לא מיניה ולא מקצתיה ! לא כך "מתפרש" הדבר . מה ששייר לארגון המתבדל , הרי , סירבה ישיבת המליאה בקאלה באורח רשמי ומוחלט להכיר בו , ויש לפרקו . ואולם את הזרם שהוא מייצג ( בצורה בלתי חוקית ובלתי נחוצה ) אין ל"פזר . " ברוויזיוניזם מצויים זרמים שונים , תמיד יהיו , צריכים להיות ; וככל שיימנו ה"עשרות" עם זרם זה או אחר , ישנו רגע , שבו מן הדין שיהיו כולמ שווי זכויות לחלוטין : רגע זה נקרא " בחירות . " כל משמעותן של הבחירות נעוצה בכד , שערב המיבצע הזה , אין לו לאיש רשות להחליט מראש על צידו של מי נמנים ה"עשרות" ועל צידו של מי — המיליונים : לכל זרם מוגדר יש לתת הזדמנות שווה לניצחון , כלומר , קודם כל — זכות השתתפות שווה במוסדות המפקחים על תקינותו של כל מיבצע הבחירות . כך , למרבה הצער , אינה פועלת ההסתדרות הציונית : היא פועלת בשיטה כוזבת לחלוקת נציגויות בוועדות הבחירות לפי יחסי הכוחות של המפלגות בבחירות הקודמות — והרי מה שנובע מהסדר כזה , מיטיבים לדעת מכל דווקא הרוויזיוניסטים בארץ ישראל . אצלנו לא צריך להיות כדבר הזה . ומה ששייך ל"אי האימון במרכז הנוכחי" גם זה אינו צריך להיות קיים . להיפר : ישיבת המליאה בקאלה נתנה אימון דווקא במרכז זה , עד שקיבלה את נקודת ההשקפה שלו , וגם תמכה בו בשאלה הרבה יותר מסובכת ואחראית — בשאלת המיפקד . ואולם יש שאלה אחת , שלגבי דידה מסרבים אנו באורח עקרוני , אחת ולתמיד , לתת אימון בכל גוף מבצע שהוא — בהנהלה הציונית , בהנהלה הרוויזיוניסטית שלנו עצמנו , לרבות המרכז בארץ ישראל : זוהי דווקא שאלת הבחירות . אין להתיר לשום "הנהלה" גישה לארגו ? הבחירות לוועידה או לקונגרס , שבהם תלוייה בחירתה מחדש או הדחתה של הנהלה זו : את תפקיד עריכתן של בחירות והפיקוח עליהן יש להטיל תמיד על גוף בלתי תלוי ופאריטטי . ליחטיפ גין ת ; ועת הצה'יר לכיתייר בטאוננו ברומניה "דרומור נוייה" ( שקודם לכן היה יוצא לאור בגאלאץ ועכשיו בבוקארשט ) התיר לפרסם בעמודיו מעשה בלתי זהיר , שלפי דעתנו
|
|