|
|
עמוד:280
למאסר ; לכן , יתכן בהחלט שרבים , בהכירם הכרה מלאה את כל השפלות הכרוכה במעשה זיוף זה , ייבהלו וייכנעו . אולם , ראשית , אין להסיק מכר , שהקריאה לחרם היתה "בלתי הגיונית" על סמך אותה "הנמקה" משונה , שמעשה הזיוף "ייעשה בלאו הכי . " וכי מעטים הם בארץ ישראל כזבי ה"ייעשה בלאו הכי" ? האם כדאי להימנע מלהשתתף בשקר רק כשיש לאל ידך בוודאות לסכל את השקר , ואם לא ניתן לסכלו , יש לקחת חלק במזימה חסרת מצפון ? זהו מוסר משונה , הטפה לא יפה , חינוך אזרחי מזיק . שנית , אין בשום "אחוז" של השתתפות או הימנעות מהצבעה כדי להורות על " כשלון" החרם . ערכו של המיפקד תלוי כל כולו בסמכות המוסרית , שהוא מקנה , בין שיסודה ביושר ובין שבזיוף . העובדה , שמחמת איום בקנס " התפקדו" הנפשות הנפחדות , לא ישכנע איש : ממש כשם שלא יאמינו , כאשר יציגו מחר השלטונות הסובייטיים מיליון חתימות של יהודים על עצומה הקוראת להפוך את בתי הכנסת לאורוות . והרי עובדה היא , שכל מערכת המיפקד התנהלה בסימן המחאה והאונס , עם שצעקו בני אדם " תרמית , " 1 ועל כך גררו אותם לבית הסוהר — דבר זה לא יישכח . מבחינה מוסרית כבר נכשל המיפקד בארץ ישראל . אפילו העיתונות המתרפסת תסתמך על כך בקרוב כעל ראייה . כשאר יתפרסם סיכום ראשון של תוצאות המיפקד , על המספר המנופח של הערבים , כשאר תתחיל הממשלה לרקום " קנוניות" במספרי המיפקד ולהסתמך עליהם לשם הצדקת כל מעשה נכלים חדש נגדנו , או אז ירימו אותם מתרפסים עצמם קול צעקה ויטענו שהמיפקד לא היה אלא תרמית ; יתירה מזו : עוד נזכה ליום , בו יואילו אלה הלוחמים נגד החרם היום לרמז , כי , בסופו של דבר , אין לסמוך על הנתונים בדבר מספר היהודים , וכי , לאמיתו של דבר , גדול מספר היהודים הרבה יותר , שכן מי יודע כמה יהודים נמנעו מלהיפקד , בהיותם נתונים להשפעה מובהקת כל כך של התעמולה למען החרם שהצטיינה במסירות נפש ? ושוב , בפעם המאה ואחת , ייאנח היישוב ויאמר : צדקו , צדקו אותם המורדים — והחכמים ... לקראת הגמירות בהצהי'ר בארץ ישראל ב 18 בנובמבר יסתיימו עלילות המיפקד ותגיע שעתו של סניף ברית הצה"ר שלנו בארץ ישראל להשכין סדר בביתו שלו . זה לא מכבר הורתה ישיבת המליאה של ההנהלה העולמית בקאלה על הדרך : זימון ועידה חדשה ובחירת מרכז מאוחד . אך לשם כך דרוש תנאי יסודי אחד : לסכל מראש כל מיני דיבורים אפשריים על כשרותן של הבחירות לוועידה . על הבחירות
|
|