מן היומן: "ציונותו" של "העולם"

עמוד:269

בכך כדי להכעיס את הרוויזיוניסטים . בנאומו אמר סירקיס , שהוא היחיד בין כל חברי הוועד הלאומי , האומר את אשר עם לבו ; הוא חושב , שהתעמולה נגד המיפקד היא פעולה אחראית , וכי חובתו של כל איש בישראל להדגיש , כי המיפקד הוא אסון . ועוד טען , שההנהגה לא למדה דבר מוועדת שאו , וכי היא מוסיפה ללכת בדרך ההתרפסות , כפי שעשתה לגבי ועדת שאו וסימפסון , ובעצם המיפקד כרוכה סכנה , ואשר על כן יש להצביע עליה לפני היישוב ולא להעלימה מעיניו . זהו נאום טוב , אם אמנם צוטטו דבריו נכונה . הוועד הלאומי , שבו שולטים גיבורי "וייטצ'אפל , " בעזרת גרורים מכל מחנות רכי הלבב , גמר אומר בלבו ל"טייח" על כל העניין . העולים ה"גלו 7 י חוקיים" ברם , הדבר הפיקאנטי ביותר הוא הבלבול בפרשת שלוש משפחות היהודים מקורדיסטאן . בני משפחות אלה יושבים בירושלים בחזקת תושבים " בלתי חוקיים" משום שהם הגיעו לארץ בתור תיירים . הוועד הלאומי " נתחייב" לכך , שאין להם , ל"בלתי חוקיים , " מה לחשוש מפני המיפקד , שכן , לא זו בלבד שלא ייגעו בהם לרעה , אלא שאף יתנו להם דרכוני קבע . במוצאי שבת אחת באו הפוקדים לפקוד את יהודי העיר העתיקה ; מי מן הפוקדים הלשין למשטרה , דבר זה לא ידוע , אך כעבור ימים מספר הוזמנו ה"קורדים" למשטרה , חזרו ו"פקדום" ונצטוו לעזוב את ה"בית הלאומי" לאלתר . אחד המגורשים אמר : "תנו לי ארכה — בני וגיסי נסעו לחיפה , לא אוכל לזוז בלעדיהם . " לשם זהירות טלפנה המשטרה לחיפה מניה וביה והורתה לאסור את הבן והגיס . הוועד הלאומי , שנמסר ל 1 על העניין , התנחם בשיקול , שהמשטרה איננה הערכאה המשפטית האחרונה ושאפשר עוד לערער על פקודת הגירוש לפני הגוף המבצע שליד הנציב העליון . זה רעיון . יש להניח שהגוף המבצע ינהג בחכמה בדרך זו . בינתיים , כדי שלא להפחיד את העם בעניין המיפקד , יידחה הגירוש ואחרי כן — " נראה . " ה"קורדים" האלה נתברכו בבני משפחה רבים , סך הכל 21 איש , ולמותר לתאר את מצבם . ממקורות אחרים מודיעים , שאין זה מקרה יחיד . למען אסירי הטיפקד מאמר נפלא באותו גיליון מוקדש ל"אסירי ציון . " כותבו הוא ד"ר יהושע ייבין , שנימנה עם עורכי "דואר היום" ( בתקופתו הרוויזיוניסטית ) ועם

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר