|
|
עמוד:266
ביותר . לא קשה ביותר : כיון שערביי ארץ ישראל , לעומת שלטון הקיסרות , אינם כוח , הוואהאבים גם כן אינם כוח , והארצות השכנות האחרות לא יתערבו כלל ( אם לא יהיה זעזוע כלל עולמי . ( אד זה יהיה תפקיד גם לא כל כן קל : כדי להגשים את המאנדאט כראוי , על שלטון הקיסרות לגלות החלטיות ותקיפות רבה , ולא ליום אחד או לשנה אחת , אלא לתקופה ארוכה . כלום מסוגלת לכד אומה , שמכאן ואילך תצטרך , קודם כל , לדאוג ללחם חוקה ן כלפנים כן גם עתה איננו מפקפקים לא בזהות האינטרסים של אנגליה והאינטרסים של הציונות ולא בכנותו של העם האנגלי . ואולם , כבר אין חולקים על כד , שעוצמתה כלפי חוץ מוטלת עתה בספק . בשבילנו , הרוויזיוניסטים , גם דבר זה איננו בגדר חדש , — פקפוקים אלו התעוררו אצלנו עוד זמן רב לפני נפילת הליש"ט . עוד בפראג , לפני למעלה משנה , אמרנו בגלוי : בכל בעיית האוריינטאציה שלנו רק דבר אחד אינו ברור — כלום יש לו , לעם האנגלי , עדיין הרצון למלא תפקיד עולמי ורצון לשלטון , כלום נשתמרו אצלו תאבונו ויצרו הקיסריים כפי שהיו ? הזמן יוכיח זאת , וזמן מאוד לא רב . ה 1 דו תוכיח , מצרים תוכיח , אפילו קפריסין הזערורית תוכיח . אולם , לגבי ארץ ישראל , אין אנו יכולים , כמובן , לחכות , ואין לנו גם הזכות לכך , עד שהחיים עצמם יוכיחו זאת : גדולה מדי הסכנה , שהם לא "יוכיחו" שום דבר טוב . עלינו עצמנו ליטול איפוא את היוזמה . כל מה שכינינו בשם "מיתקפה מדינית , " "הניסוי האחרון — , " כל מה שלשם כך צבר וגיבש הרוויזיוניזם מרץ והלך נפש במשך שנים מספר — את כל זה צריך להתניע דווקא עתה . לקראת היובל החמישה עשר של הצהרת באלפור צריך להתברר כבר סופית : אם "משותפת עמהם" דרכנו ואם לאו . עד שלא יתברר , שאין דרכנו "משותפת עמהם , " אין זה מן התועלת לדבר בכתב על או ריינטאציות חלופות . אך לחשוב עליהן צריך וגם למששן צריך . יש בקרבנו במובן זה פסימיםטים , אך יש גם אופטימיסטים ; לדעתי , הצדק הוא עם האופטימיסטים ,
|
|