|
|
עמוד:264
באותה חסות עצמה והשגנו , למרות כל המכשולים , שיאי התיישבות כאלה , שעד כמה שידוע לי , אין להם אח ורע בהיסטוריה של מפעלי התיישבות חדשים ביותר . יקרה מה שיקרה — גם כאן לא יהיה צורך להתחיל מחדש . אין לנו על מה להצטער בנוגע לשנת . 1917 אני רחוק מלהיות משוכנע , שכבר הגענו לקבורתה של הצהרת באלפור , או שנחיה ונגיע אליה בקרוב . אך אם דבר זה יקרה , ניתן יהיה לחזור ולומר בהלווייתה : אין לנו על מה להצטער בעניין תקופת ה"אוריינטאציה האנגלית" של הציונות ; היא לא נתנה לנו מה שהבטיחה לנו ומה שהיינו זקוקים לו , אך היא נתנה לנו הרבה מאוד . ואולם עתה יש להתחשב בכך , שעיון מחדש כאוריינטאציה עשוי להיות בקרוב דבר הכרחי . אין אני רוצה לומר בזאת , שכבר היום אפשר "לומר קדיש" על אנגליה בתור משענת לענייננו : עוד מוקדם לכר , עדיין לא נעשה "הניסוי האחרון . " אולם סימנים מפחידים ישנם . אנשים נבונים , כשהם ניצבים לפני סימנים מפחידים — אל להם להגיע לקיצונות זו או אחרת , שהיא תכונתם של אנשים חסרי בינה : לא לזעוק "אבוד לחלוטין , " ולא לצעוק "הכל יסתדר . " שמא לא "אבוד , " וכולנו נשמח אם "יסתדר ; " אך יתכן שגם לא יסתדר — ויש איפוא להתכונן לקראת אפשרות זו , כלומר , קודם כל , לחשוב . אנו , הרוויזיוניסטים , חזרנו וטענו , במשך כל שבע שנות חיינו המפלגתיים , שתי הנחות יסוד . הראשונה : הסיבה העיקרית , שבעטייה פועלת אנגליה לרעת הציונות , איננה נעוצה באנגליה , אלא בנו — במדיניותה הלא נכונה של התנועה הציונית , י אילן היתה המדיניות נכונה , כי אז היו גם האנגלים מתנהגים ביושר , והכל היה עשוי להיות עתה אחרת . הנחת יסוד שנייה : האינטרסים הקיסריים האמיתיים של אנגליה חופפים בדיוק את האינטרסים שלנו , ומצפונה הלאומי של אנגליה גם הוא בעדנו ; אילו נמצא בנו הכוח והכשרון לאלץ את אנגליה להעמיק לחשוב בבעייתנו , כי אז היו נחשפים בבירור , בתוקף ובמוחש , גם זהות אינטרסים ז 1 וגם התגלות מצפון ההמונים שלה . אני מוכן לחזור על שתי הנחות היסוד הללו , מלה במלה , בביטחון מוחלט גם כיום . במובן ז ה שום דבר לא נשתנה . מעולם לא היה העם האנגלי ולא נעשה גם עתה רמאי במודע ; את התחייבויותיו הוא רוצה לפרוע בשלימותן ; אם תוכיחו לו , שהוא נשאר חייב , יודה בכנות , שעליו לשלם
|
|