|
|
עמוד:259
מן היומן : מצוקת בריטניה בקפריסין אם נדרשו הוכחות חדשות להידרדרותה של יוקרת בריטניה במזרח , הרי סופקו אלו על ידי המאורעות האחרונים בקפריסין . אך זה לא מכבר , די היה במראהו של חייל במדים בריטיים , כדי להטיל פחד על העמים הקולוניאליים , ועכשיו ... מעיזה אוכלוסייתו של אי קטן , לנגד עיני הצבא האנגלי , להעלות באש את ביתו של הנציב העליון הבריטי ... בדרך כלל , אין קפריסין משמשת מקור לעניין רב בשביל אנגליה . זה לא מכבר היתה ממשלת בריטניה מוכנה לוותר על האי לטובת יוון . עם זאת , יש להן למהומות בקפריסין משמעות סימפטומאטית רבה לאור המאורעות בארצות מזרח אחרות , השייכות לקיסרות הבריטית . דרך אגב , אופיינית העובדה , שחלקה היווני של האוכלוסייה , המהווה את רובם הגדול של תושבי האי , פנה בשעתו אל ממשלת העבודה הבריטית ב"הצעת פשרה" ; בהסכימו שלא לדרוש בתוקף את סיפוחו של האי ליוון , הוא פתח בשתדלנות להענקת אוטונומיה לקפריסין . לורד פאספילד דחה דרישה זו דחייה מוחלטת בהסתמכו על הטענה , שהאוכלוסייה טרם בגרה לעצמאות . היוונים , כידוע , הם בני אירופה . ביחסו לאוכלוסייה המוסלמית בארץ ישראל נתגלה הלורד פאספילד כ"דמוקראט" גדול . דרך אגב , גם בקפריסין מתייחסים השלטונות הבריטיים לתושבים המוסלמים ביתר תשומת לב מאשר לחלקה האירופי של האוכלוסייה . יש באי " פארלמנט , " דוגמת זה , שיש בדעת האנגלים להקים בארץ ישראל . הוא מורכב מ 12 יוונים , — 3 תורכים ו 9 אנגלים ( על פי מינוי . ( בעזרת " חברי הפארלמנט" הממונים וחבריה המוסלמים של המועצה המחוקקת הזאת , אין המינהל הבריטי מאפשר לנוצרים לקבל החלטות שאינן נוחות לאנגליה . בתפקיד הנציב העליון משמש היום סט 1 רס , אחד מאנשי חבורת המדינאים המזהירה , המנחה את המדיניות האנגלית כלפי ה"אינטרנאציו נאל" המוסלמי . נראה , שאין זה מקרה , שהתקוממותו של החלק האירופי באי התלקחה דווקא בעת נציבותו . 1 סטורס , סר רונאלד , ( 1955—1881 ) דיפלומאט וממתווי המדיניות הבריטית במזרח התיכון . מושל ירושלים ( הצבאי ב , 1917 והאזרחי 1920 — . ( 1926 נהג בצביעות בימי פרעות ירושלים ב . 1920 מושל קפריסין . ( 1932—1926 )
|
|