|
|
עמוד:249
אותם המלשינים לא היו משכילים נוסה בני ימינו , והפחה לא לימדם מבעוד מועד את המקצוע הנאצל הזה בחדרי ישיבותיהם . מקור הכיעור המוסרי הוא הוועד הלאומי , שהחליט בזמנו להסכים למיפקד . החלטה זו הינה הוכחה חותכת לאמת , שמפלגת מעמדית אינה מסוגלת לנהל משימה לאומית . בוועד הלאומי שולטים ה"שמאליים . " מה איכפת להם , שהמיפקד אינו מיפקד , אלא מבוא ל"פארלמנט" ובו רוב עלבי , שתוצאותיו ינוצלו נגד הציונות , שכל המעשה אינו אלא תחבולה ומזימת הכשלה ? את האדונים ה"שמאליים" מעניין רק דבר אחד 1 שבזמן המיפקד תינתן עבודה למספר כזה וכזה של חברי ה"הסתדרות . " ניתן שכר ? משמע , שהכל בסדר . אפילו יצטרכו האדונים הפוקדים להלשין לפני הרשות על יהודים ממרים . הרי לפניכם מעמד מכובד מאוד מאוד ! אם תחליט מחר הממשלה בארץ ישראל להקים בכל עיר גרדומים לערוף במיוחד ראשי יהודים , הרי גם אז בוודאי , יעמידו כוחות השחור ה"שמא ליימ" דרישה אחת בלבד : שבהקמתן של במות ציבור אלו לצליבה תינתן עבודה צדדית גם לפרולטאריון היהודי . העיתונות העברית ( פרט לזו המתרפסת ) התייחסה למיפקד בארץ ישראל , כמעט בלא יוצא מן הכלל , יחס של גינוי כלפי משימה שאינה בעיתה ושאין בה כנות . אף על פי כן נשמעים כמה קולות היסוס , השואלים בחשש נות : "איד זה יתכן , והרי המיפקד כשלעצמו עניין תרבותי הוא " ... ? ושוב מבקשים אנו להסביר , שלא עניין המיפקד "כשלעצמו" עומד כאן לפנינו ; לא הרעיון המופשט של המיפקד בכללותו , אלא עניין מעשי , המתאפיין באווירה שלימה ספוגת סגולות מיוחדות ובלתי רגילות . אנו מפנים את המהססים אל המאמר בנושא זה , שנתפרסם בגיליון שלפני האחרון של " ראזסוויט : " שם מוסבר , שאפילו למשמע צלילי ה"מארסלייזה" אין להתמתח למצב דום , אם משמיעים אותה במיוחד , כדי ללסטם אותך כשידיך צמודות לשולי מכנסיך . תפירת כותונות — עבודה טובה היא "כשלעצמה ; " אולם כשמציעים לאדם בריא לתפור מעיל בלם ( לחולי נפש ) בתנאי שילבישוהו בו , הרי יש לדחות "שיתוף פעולה" כזה במפורש . עצם העובדה , ששאלה כה פשוטה וכה ברורה עדייז מעוררת אצלנו ספקות , עדות מעציבה היא
|
|