|
|
עמוד:231
מנהיגות מרחיקה ראות . אד דבר זה ניתן לעשות רק בשני מקרים : או לפני שההמונים נגררים אל תוך הוויכוח , או אחרי שהוויכוח בקרב ההמונים כבר הספיק להתפתח לכדי מלוא הבהירות . להניח לוויכוח להתחיל ולפתע , באמצעו , להכריז : "סטופ , למעלה כבר הגיעו לידי הסכם , הרי משמע הדבר שאין על מה לשוחח" — כך אסור . משהחל דיון פומבי יש להמשיכו . אבל החוג , שהשלים זה מכבר את הדיון , מן הדין שיציין עכשיו את יסודות ההסכם , ובבוא השעה יכניסם למחזור הדיון . אשליית ה"ל , ו הנוק'טה" רבים חשבו , כי המאורעות האחרונים בשכם , — עם שנתברר כי הערבים , שהושחתו מכוח מדיניות הסלחנות של המינהל בארץ ישראל , למדו לשוות למעשיהם רושם שהם מכוונים לא רק נגד יהודים , אלא גם נגד האנגלים עצמם , — עשויים לשמש ראשית מפנה לנקיטת מדיניות של "קו נוקשה . " אכן , ברגע הראשון נדמה היה , כי בין הממשלה לבין הערבים נתגלעה " מחלוקת" רצינית . סופרי העיתונים העבריים דיווחו , כי החקירה בעניין משתתפי המהומות בשכם "מתנהלת במרץ רב . " העיתון הערבי "אל חאייט" הודיע , כי "אזרחים שלווים" נפגעו לא מירי כדורי יהודים אלא מכדורי אנגלים . נערכו הפגנות של ערבים שנשאו אופי מובהק של שנאה לאנגלים . על האמיר ארסלאן הידוע למדי נאסרה הכניסה לארץ ישראל . אי אלה חוגים ציוניים כבר נזדרזו לפרש את העובדות האלו כתחילת עידן חדש . החלו לדבר על "מגמה חדשה . " אחדים החלו לחלום על כך , שהאנגלים , שיבחינו בפרצופיהם האמיתיים של הערבים , יפסיקו מכאן ואילך לפרו & את חסותם עליהם ויעלו על דרך של מדיניות ידידותית יותר כלפי הציונות . אנשי "ברית שלום" ראו במאורעות שהתרחשו בסיס להסכמה עם המדינאים הערביים . אבל כל האשליות האלו נמוגו חיש מהר . ה"קו הנוקשה , " שננקט על ידי המינהל בארץ ישראל , התבטא בכר , שמארגני המהומות בשכם שנאסרו והובאו לדין ... שוחררו בערבות . ואילו הביטאון הערבי הרשמי למחצה "פלסטין" כותב , בתגובה להשתפכויות 1 ב 31 ביולי 1931 התכנסה בשכם ועידה ערבית לאומית והחליטה על עריכת שביתה בכל הארץ לאות מחאה על ציודם של היהודים בנשק . ביום השביתה 23 ) באוגוסט ) נערכה הפגנה סוערת בשכם . המפגינים התנגשו במשטרה , וזו ירתה בהם . 2 האמיר שכיב ארסלאן , הדרוזי הסורי , היה מראשי התנועה הפאן ערבית ; הוא ישב לרוב בגלות , בז'נווה , ולימים היה איש הקשר ביו המופתי הירושלמי וביו הגרמנים .
|
|