|
|
עמוד:230
מן היומן : פולמוס הפרישה בפני העם לעניין הוויכוח על ההסתדרות הציונית החדשה , שואלים אותנו : אם יש לשאוף להסכמה , לשם מה לפרסם מאמרים בזכותה של נקודת ראות ז 1 או אחרת משתי נקודות הראות ? כלום אין בכך משום סתירה , וכלום אין בכך משום מכשול על הדרך להסכמה ? אנו סבורים , שמכשול להסכמה אין , אלא שיש בכך , להיפר , משום חיזוקו של הבסיס שעליו צריכה לצמוח ההסכמה . המצב הוא כזה : עוד בקיץ ידעו שלושה רבעים מחברי ברית הצה"ר שלנו מעט מאוד על מהות הוויכוח , ולעומת זאת ידע חוג ההנהגה הכל וזה מכבר . היה לאל ידו של חוג ההנהגה להעלות לא רק זה מקרוב , אלא אפילו לפני חצי שנה או שנה ( בתחומו שלו , בלא פרסום ) את שאלת ההסכמה , ועל ידי כך היה הוא מסוגל לפתרה תוך הכרת העניין במלואו , ומתוך הבנה ברורה לחלוטין של מניעיהם ומשאלותיהם של הצד האחד והצד האחר גם יחד . יתכן שהיה מוטב בהרבה , אילו הושגה הסכמה כזאת מאחורי הקלעים , עוד לפני התכנסות הקונגרס בבאזל , ובבאזל היתה מועלית ההצעה , בשם ההנהלה העולמית : אילו היה כך , כי אז היתה הוועידה דנה בהצעה יום יומיים , בלא להט מיוחד , והיתה מתקבלת הפשרה המוצעת . אבל דבר זה לא קרה , ומשום כד עבר הוויכוח אל ההמונים , וההמונים טרם סיגלו לעצמם , ובחלקם עדיין אף לא שמעו את הנימוקים , לא למען עצמאות ולא נגד : אנו עצמנו , כדי שלא לערער את מצבי הרוח לפני הבחירות לקונגרס , עיכבנו באורח מלאכותי את הפצתה ברבים של הבעייה הזאת . אבל עכשיו דנים בה בכל אסיפה עירונית , בכל מקום , ועל כן מן הדין עכשיו שהכל ובכל מקום יבררו לעצמם גמ את הנימוקים וגם את המניעים של שני הצדדים באותה מידת בהירות , שבה הם נתבררו — זה מכבר — לחוג ההנהגה של הברית . רק אז יתקבל ההסכם , עם שיספק את משאלותיהם של שני הצדדים , כביטוי של רצון "ממוצע" כללי , ולא כמשהו שנכפה מלמעלה . איננו חושבים לחטא "לכפות מלמעלה . " פעמים טוב הדבר מאוד , ובו מתבטאים לעיתים גילויי החובה והמשמעות של
|
|